יבמות מ:
Yevamos 40b (Yevamot 40b) · יבמות · free full Hebrew text
Open in the reader →הוּא אָסוּר בְּאִמָּהּ וּבְאֵם אִמָּהּ וּבְאֵם אָבִיהָ וּבְבִתָּהּ וּבְבַת בִּתָּהּ וּבְבַת בְּנָהּ וּבַאֲחוֹתָהּ בִּזְמַן שֶׁהִיא קַיֶּימֶת וְהָאַחִין מוּתָּרִין
וְהִיא אֲסוּרָה בְּאָבִיו וּבַאֲבִי אָבִיו וּבִבְנוֹ וּבְבֶן בְּנוֹ בְּאָחִיו וּבְבֶן אָחִיו
מוּתָּר אָדָם בִּקְרוֹבַת צָרַת חֲלוּצָתוֹ וְאָסוּר בְּצָרַת קְרוֹבַת חֲלוּצָתוֹ
גְּמָ' אִיבַּעְיָא לְהוּ גָּזְרוּ שְׁנִיּוֹת בַּחֲלוּצָה אוֹ לֹא
בְּעֶרְוָה דְּאוֹרָיְיתָא גְּזַרוּ בְּהוּ רַבָּנַן שְׁנִיּוֹת בַּחֲלוּצָה לָא גְּזַרוּ רַבָּנַן שְׁנִיּוֹת אוֹ דִלְמָא לָא שְׁנָא
תָּא שְׁמַע הוּא אָסוּר בְּאִמָּהּ וּבְאֵם אִמָּהּ וְאִילּוּ אֵם אֵם אִמָּהּ לָא קָתָנֵי
דִּלְמָא הַיְינוּ טַעְמָא דְּלָא תָּנֵי מִשּׁוּם דְּקָבָעֵי לְמִיתְנֵי סֵיפָא וְהָאַחִין מוּתָּרִין וְאִי תָּנָא אֵם אֵם אִמָּהּ הֲוָה אָמֵינָא הָאַחִין מוּתָּרִין דַּוְקָא בְּאֵם אֵם אִמָּהּ אֲבָל בְּאֵם אִמָּהּ וּבְאִמָּהּ לֹא
וְלִיתְנֵי אֵם אֵם אִמָּהּ וְלִיתְנֵי הָאַחִין מוּתָּרִין בְּכוּלָּן קַשְׁיָא
תָּא שְׁמַע הִיא אֲסוּרָה בְּאָבִיו וּבַאֲבִי אָבִיו קָתָנֵי מִיהָא אֲבִי אָבִיו מַאי לָאו מִשּׁוּם חוֹלֵץ דְּהָוְיָא לַהּ כַּלַּת בְּנוֹ
לָא מִשּׁוּם מִיתָנָא דְּהָוְיָא לַהּ כַּלַּת בְּנוֹ
תָּא שְׁמַע וּבְבֶן בְּנוֹ מַאי לָאו מִשּׁוּם חוֹלֵץ דְּהָוְיָא לַהּ (מִשּׁוּם) אֵשֶׁת אֲבִי אָבִיו
לָא מִשּׁוּם מִיתָנָא וְהָוְיָא לַהּ אֵשֶׁת אֲחִי אֲבִי אָבִיו
הָא אַמֵּימָר מַכְשַׁר בְּאֵשֶׁת אֲחִי אֲבִי אָבִיו
אַמֵּימָר מוֹקֵי לַהּ בְּבַר בְּרָא דְּסָבָא
אִי הָכִי הַיְינוּ אָחִיו וּבֶן אָחִיו תְּנָא אָחִיו מִן הָאָב וְקָתָנֵי אָחִיו מִן הָאֵם
תָּא שְׁמַע דְּתָנֵי רַבִּי חִיָּיא אַרְבַּע מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְאַרְבַּע מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים אָב וּבְנוֹ אָחִיו וּבֶן אָחִיו מִדִּבְרֵי תוֹרָה אֲבִי אָבִיו וַאֲבִי אִמּוֹ בֶּן בְּנוֹ וּבֶן בִּתּוֹ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים
קָתָנֵי מִיהָא אֲבִי אָבִיו מַאי לָאו מִשּׁוּם חוֹלֵץ וְהָוְיָא לַהּ כַּלַּת בְּנוֹ
לָא מִשּׁוּם מִיתָנָא דְּהָוְיָא לַהּ כַּלַּת בְּנוֹ
תָּא שְׁמַע אֲבִי אִמּוֹ מַאי לָאו מִשּׁוּם חוֹלֵץ דְּהָוְיָא לַהּ כַּלַּת בִּתּוֹ
לָא מִשּׁוּם מִיתָנָא דְּהָוְיָא לַהּ כַּלַּת בִּתּוֹ
תָּא שְׁמַע וּבֶן בְּנוֹ מַאי לָאו מִשּׁוּם חוֹלֵץ דְּהָוְיָא לַהּ אֵשֶׁת אֲבִי אָבִיו
לָא מִשּׁוּם מִיתָנָא וְהָוְיָא לַהּ אֵשֶׁת אֲחִי אֲבִי אָבִיו
וְהָא אַמֵּימָר מַכְשִׁיר בְּאֵשֶׁת אֲחִי אֲבִי אָבִיו אַמֵּימָר מוֹקֵים לַהּ מִשּׁוּם חוֹלֵץ וְקָסָבַר גָּזְרוּ שְׁנִיּוֹת בַּחֲלוּצָה
תָּא שְׁמַע וּבְבֶן בִּתּוֹ מַאי לָאו מִשּׁוּם חוֹלֵץ דְּהָוְיָא לַהּ אֵשֶׁת אֲבִי אִמּוֹ
לָא מִשּׁוּם מִיתָנָא דְּהָוְיָא לַהּ אֵשֶׁת אֲחִי אֲבִי אִמּוֹ וְהָא גַּבֵּי שְׁנִיּוֹת דְּעֶרְוָה לֹא גָּזְרוּ
אֶלָּא לָאו מִשּׁוּם חוֹלֵץ וּשְׁמַע מִינַּהּ גָּזְרוּ שְׁנִיּוֹת בַּחֲלוּצָה שְׁמַע מִינַּהּ
מוּתָּר אָדָם וְכוּ' אָמַר רַב טוֹבִי בַּר קִיסְנָא אָמַר שְׁמוּאֵל הַבָּא עַל צָרַת חֲלוּצָה הַוָּלָד מַמְזֵר מַאי טַעְמָא בְּאִיסּוּרַהּ קָיְימָא
אָמַר רַב יוֹסֵף אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא מוּתָּר אָדָם בִּקְרוֹבַת צָרַת חֲלוּצָתוֹ אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא צָרָה אַבָּרַאי מִשּׁוּם הָכִי מוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ
אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ צָרָה כַּחֲלוּצָה דָּמְיָא אַמַּאי מוּתָּר
לֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתָּא דְּרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר בֵּין הוּא בֵּין אַחִין אֵין חַיָּיבִין לֹא עַל הַחֲלוּצָה כָּרֵת וְלֹא עַל צָרָתָהּ כָּרֵת
אָמַר לָךְ רַבִּי יוֹחָנָן וְתִסְבְּרַאּ אֲחוֹת חֲלוּצָה דְּאוֹרָיְיתָא וְהָאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ כָּאן שָׁנָה רַבִּי אָחוֹת גְּרוּשָׁה מִדִּבְרֵי תוֹרָה אֲחוֹת חֲלוּצָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים
Meforshim on this daf
- רש"י על יבמות Rashi on Yevamos
הוא אסור כו' - כל הנך עריות דאורייתא נינהו באשתו וגזרינהו רבנן בחלוצתו:
- תוספות על יבמות Tosafos on Yevamos
אבל אמה ואם אמה לא - והא דתנן בפרק ב' (לעיל יבמות כג:) אחד חולץ ואחד מייבם אלמא שרי באחותה שאני התם משום דאימור דידיה איתרמי ליה והא נמי דתנן לקמן בפרקין (יבמות דף מא.) החולץ ליבמתו ונשא אחיו את אחותה היינו דיעבד:
- רשב״א על יבמות Rashba on Yevamos
מתניתין. מותר אדם בקרובת צרת חלוצתו ואסור בצרת קרובת חלוצתו. פירש רש"י ז"ל כגון שהיהת לאה נשואה לראובן ורחל אחותה נשואה לנכרי דעלמא ולו אשה אחרת כיון שחלץ שמעון ללאה יבמתו נאסרה ברחל וצרתה. והקשו עליו (עיין רמב"ן) דאם כן מצינו צרה שלא במקום מצוה וקיימא לן…
- ריטב"א על יבמות Ritva on Yevamos
איבעי להו גזרו שניות וכו' וליתני האחין מותרין בכולן פי' ליתנינהו לכלהו אמה ואם אמה ואם אם אמה וליתני האחין מותרין בכולן והשתא הוי תאני כוליה איסורא וכוליה היתירא קשיי' פי' דודאי ק"ק דהכי הוה עדיף לברורי ומיהו למאי דק"ל דגזרו שניות כעריות כדאסיק לקמן דאמרי'…
- חידושי אנשי שם על יבמות Chiddushei Anshei Shem on Yevamos
מהר"ן שפירא שומא נינהו ולהא מהניא בדיקתן כלומר דמספקינן לה בקטנה ולא חולצין ובכאן הס"ד ואח"כ מתחיל לציין כי אמר רבא חזקה למיאון כלומר דמחזקינן לה בגדולה שלא תמאן וכו'. ומוכרחין להגיה וכעין זה נמצא כתוב ברש"י שם בנדה. ובספרי רי"ף החדשים מגיה בענין אחר (עיין…
- חידושי רמב"ן על יבמות Chiddushei Ramban on Yevamos
הא דתנן מותר אדם בקרובת צרת חלוצתו ואסור בצרת קרובת חלוצתו. פרש"י ז"ל כגון ראובן חלץ ללאה ורחל נשואה לנכרי ולה צרה ומת הנכרי אסורה לראובן וקשה לן שאפילו בעריות אין צרה אלא מאח וכ"ש בזו ועוד חלוצה עצמה שנשאת לאחד מן השוק ולו אשה אחרת ומת וכי אין אותה נכרית…
- חדושי הלכות על יבמות Chidushei Halachot on Yevamos
בפרש"י בד"ה וקתני אחיו מן האם כו' וכגון שהיה החולץ והמת אחין מן האב ומן האם ולשניהם אח מן האם שלא מן האב עכ"ל צ"ע למאי דבעי למימר השתא דקתני אחיו מן האם ומשום מיתנא א"נ לא הוה אחיו של החולץ כלל אלא דהמיתנא והאחד מן אחים מן האם ולא מן האב סגי ואמאי נקט במתני'…
- חכמת שלמה על יבמות Chokhmat Shlomo on Yevamos
גמ' אנרה כחלוצה קיימא כו' כצ"ל:
- הגהות חוות יאיר על יבמות Hagahot Chavot Yair on Yevamos
צ"ע א"כ כ"ש דלא נבדוק תוך הפרק (דחזקה) [דחששא] שלא הביאה זה חשש זר (ורבנן) [לרבא] אחר דס"ל אחר הזמן א"צ בדיקה איך נחוש שימצאו ויהיו שומא:
- מהר"ם על יבמות Maharam on Yevamos
תוס' ד"ה ש"מ גזרו שניות בחלוצות והא דלא תני במתני' אבי אמו וכו' משום דתנא ושייר וכו'. יש מקשין הא כתבו התוס' בסמוך לעיל מזה ד"ה וליתני אחין מותרין וכו' ולא שייך לשנויא דתנא ושייר כיון דלא תנא שום שנייה ויש לתרץ דלעיל לא אסיק עדיין דמתני' איירי בשניות כלל…
- נימוקי יוסף על יבמות Nimukei Yosef on Yevamos
שאין משיאין ספקות וכו'. לומר גדולה היא בתוך הפרק שתחלוץ דסבירא ליה לרבי יהודה בהביאה שתי שערות בתוך הפרק כלאחר הפרק דהוא סימן הילכך לא מהימני נשים כדאיתא לקמן:
- רש"ש על יבמות Rashash on Yevamos
גמרא וליתני אם אם אמה כו' קשיא. ובסוף הסוגיא אסקינן דגזרו שניות בחלוצה. ומזה ראיה למש"כ הרא"ש בר"פ תה"ש בשם רב האי דאע"פ שנשאר בקושיא כו'. וכ"כ הרשב"ם בב"ב (נב ב) בשם ר"ח. וכ"כ הרי"ף בפרק מי שאחזו בסוגיא דע"מ שתניקי את בני. וכן הרמב"ם פסק בהא דלקמן (ס"ד נט)…
…and 4 more meforshim, listed on the sefer page.