יבמות מ.
Yevamos 40a (Yevamot 40a) · יבמות · free full Hebrew text
Open in the reader →שֶׁבַּתְּחִלָּה הָיְתָה עָלָיו בִּכְלַל הֶיתֵּר נֶאֶסְרָה וְחָזְרָה וְהוּתְּרָה יָכוֹל תַּחְזוֹר לְהֶיתֵּירָהּ הָרִאשׁוֹן תַּלְמוּד לוֹמַר מַצּוֹת תֵּאָכֵל בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ מִצְוָה
בִּשְׁלָמָא לְרָבָא דְּאָמַר הָא מַנִּי רַבָּנַן הִיא הָכָא הָכִי קָאָמַר מַצּוֹת תֵּאָכֵל בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ מִצְוָה שֶׁבַּתְּחִלָּה הָיְתָה עָלָיו בִּכְלַל הֶיתֵּר רָצָה אוֹכְלָהּ רָצָה אֵינוֹ אוֹכְלָהּ (נֶאֶסְרָה חָזְרָה וְהוּתְּרָה יָכוֹל תַּחְזוֹר לְהֶיתֵּירָהּ הָרִאשׁוֹן) רָצָה אוֹכְלָהּ רָצָה אֵינוֹ אוֹכְלָהּ
רָצָה אֵינוֹ אוֹכְלָהּ וְהָכְתִיב וְאָכְלוּ אֹתָם אֲשֶׁר כֻּפַּר בָּהֶם מְלַמֵּד שֶׁהַכֹּהֲנִים אוֹכְלִים וּבְעָלִים מִתְכַּפְּרִין
אֶלָּא רָצָה הוּא אוֹכְלָהּ רָצָה כֹּהֵן אַחֵר אוֹכְלָהּ תַּלְמוּד לוֹמַר מַצּוֹת תֵּאָכֵל בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ מִצְוָה
אֶלָּא לְרַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי דְּאָמַר אַבָּא שָׁאוּל הִיא הָכָא מַאי תְּרֵי גַוְונֵי אִיכָּא
וְכִי תֵּימָא רָצָה לְתֵאָבוֹן אוֹכְלָהּ רָצָה אֲכִילָה גַּסָּה אוֹכְלָהּ אֲכִילָה גַּסָּה מִי שְׁמָהּ אֲכִילָה וְהָאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ הָאוֹכֵל אֲכִילָה גַּסָּה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים פָּטוּר מִלֹּא תְעֻנֶּה
אֶלָּא רָצָה מַצָּה אוֹכְלָהּ רָצָה חָמֵץ אוֹכְלָהּ
וְהָכְתִיב לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ חֶלְקָם וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ וַאֲפִילּוּ חֶלְקָם לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ אֶלָּא רָצָה מַצָּה אוֹכְלָהּ רָצָה חָלוּט אוֹכְלָהּ
הַאי חָלוּט הֵיכִי דָּמֵי אִי מַצָּה הִיא הָא מַצָּה הִיא וְאִי לָא מַצָּה הִיא מַצּוֹת אָמַר רַחֲמָנָא
לָא לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ מַצָּה הִיא וּלְהָכִי תְּנָא בֵּיהּ קְרָא לְעַכֵּב
אֶלָּא חָלוּט מַצָּה הִיא דְּקָאָמְרִינַן לְמַאי הִלְכְתָא לוֹמַר שֶׁאָדָם יוֹצֵא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּפֶסַח אַף עַל פִּי דְּחַלְטֵיהּ מֵעִיקָּרָא כֵּיוָן דַּהֲדַר אַפְיֵיהּ בְּתַנּוּר לֶחֶם עוֹנִי קָרֵינָא בֵּיהּ וְאָדָם יוֹצֵא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח
מַתְנִי' הַחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ הֲרֵי הוּא כְּאֶחָד מִן הָאַחִין לַנַּחֲלָה וְאִם יֵשׁ שָׁם אָב נְכָסִים שֶׁל אָב הַכּוֹנֵס אֶת יְבִמְתּוֹ זָכָה בִּנְכָסִים שֶׁל אָחִיו רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אִם יֵשׁ שָׁם אָב נְכָסִים שֶׁל אָב
גְּמָ' פְּשִׁיטָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא חֲלִיצָה בִּמְקוֹם יִבּוּם קָיְימָא וְנִשְׁקוֹל כּוּלְּהוּ נִכְסֵי קָא מַשְׁמַע לַן
אִי הָכִי הֲרֵי הוּא כְּאֶחָד מִן הָאַחִים אֵינוֹ אֶלָּא כְּאֶחָד מִן הָאַחִים מִיבְּעֵי לֵיהּ
אֶלָּא סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הוֹאִיל וְאַפְסְדַהּ מִיִּבּוּם לִקְנְסֵיהּ קָא מַשְׁמַע לַן
אִם יֵשׁ שָׁם אָב דְּאָמַר מָר אָב קוֹדֵם לְכׇל יוֹצְאֵי יְרֵכוֹ
הַכּוֹנֵס אֶת יְבִמְתּוֹ וְכוּ' מַאי טַעְמָא יָקוּם עַל שֵׁם אָחִיו אָמַר רַחֲמָנָא וַהֲרֵי קָם
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר וְכוּ' אָמַר עוּלָּא הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה וְכֵן אָמַר רַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה
וְאָמַר עוּלָּא וְאִיתֵּימָא רַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה דִּכְתִיב וְהָיָה הַבְּכוֹר אֲשֶׁר תֵּלֵד כִּבְכוֹר מָה בְּכוֹר אֵין לוֹ בְּחַיֵּי הָאָב אַף הַאי נָמֵי אֵין לוֹ בְּחַיֵּי הָאָב
אִי מָה בְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם לְאַחַר מִיתַת הָאָב אַף הַאי נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם לְאַחַר מִיתַת הָאָב
מִידֵּי יָקוּם עַל שֵׁם אָבִיו כְּתִיב יָקוּם עַל שֵׁם אָחִיו כְּתִיב וְלֹא עַל שֵׁם אָבִיו
אֵימָא הֵיכָא דְּלֵיכָּא אָב דְּלִשְׁקוֹל נַחֲלָה תִּתְקַיֵּים מִצְוַת יִבּוּם הֵיכָא דְּאִיכָּא אָב [דְּלָא] שָׁקֵיל נַחֲלָה לֹא תִּתְקַיֵּים מִצְוַת יִבּוּם
מִידֵּי יִבּוּם בְּנַחֲלָה תְּלָה רַחֲמָנָא יַבּוֹמֵי מְיַבְּמִי וְאִי אִיכָּא נַחֲלָה שָׁקֵולי וְאִי לָא לָא שָׁקֵיל
יְתֵיב רַבִּי חֲנִינָא קָרָא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יַנַּאי וְיָתֵיב וְקָאָמַר הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה אֲמַר לֵיהּ פּוֹק קְרִי קְרָיָיךְ לְבָרָא אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה
תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה אֲמַר לֵיהּ אֶלָּא כְּמַאן כְּרַבָּנַן פְּשִׁיטָא יָחִיד וְרַבִּים הֲלָכָה כְּרַבִּים
אֲמַר לֵיהּ אֶסְמְיַיהּ אֲמַר לֵיהּ לָא אַתְּ הֲלָכָה אַתְנְיֻיךְ וּמִקְשָׁא הוּא דְּאִקְּשִׁי לָךְ וַאֲפַכְתְּ וּלְמַאי דַּאֲפַכְתְּ שַׁפִּיר אֲפַכְתְּ
מַתְנִי' הַחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ הוּא אָסוּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ וְהִיא אֲסוּרָה בִּקְרוֹבָיו
Meforshim on this daf
- רש"י על יבמות Rashi on Yevamos
שבתחלה - קודם שהוקדשה מנחה זו היתה עליו בכלל היתר:
- תוספות על יבמות Tosafos on Yevamos
רצה כהן אחר אוכלה - והא דדרשינן בפ"ב דקדושין (דף נג.) לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו היינו של אותו משמר או של אותו בית אב א"נ הכא מרבוי ילפינן דכהן המקריב צריך שיאכל ממנה ולא כולה:
- רשב״א על יבמות Rashba on Yevamos
אי לאו מצה היא מצות אמר רחמנא וכו'. תמיהא לי אמאי שבקיה ללא תאפה חמץ דנקט ברישא והוה ליה למימר אי לאו מצה היא לא תאפה חמץ אמר רחמנא. וניחא לי דחמץ משמע חמץ ברור, וחלוט אפילו תמצא לומר שאינה מצה חמץ ברור אינו, (עיין פסחים ל, ב שאין החלוט מחמיץ). להכי נקט מצות…
- ריטב"א על יבמות Ritva on Yevamos
אינו אלא כאחד מן האחי' מבעי ליה סד"א הואיל ואפסדה מיבם פי' לא קאמרי' דלעולם אתא תנא לאשמועי' שלא יפסד חלקו ולא פשיטא הוא דסד"א הואיל וכו' :
- חידושי אנשי שם על יבמות Chiddushei Anshei Shem on Yevamos
מהר"ן שפירא ור' מאיר לטעמיה דאמר קטן וקטנה לא חולצין וכו' כצ"ל ור"ל דקשה ליה אף שסובר ר"מ דאפשר לעליון לבא בלא תחתון והיא קטנה מ"מ למה אינה חולצת הא קי"ל דאיש כתיב בפרשה אבל אשה בין גדולה ובין קטנה ע"ז אמר דר"מ לטעמיה וס"ל דקטן וקטנה לא חולצין משום דמקשינן…
- חידושי רמב"ן על יבמות Chiddushei Ramban on Yevamos
הא דאמרינן הכא אכילה גסה מי שמה אכילה. איכא דקשיא לי' הא דאמרינן במסכת הוריות בפרק כהן משוח (דף י') אמר ר' יוחנן מאי דכתיב כי ישרים דרכי ה' וגו' משל לשני בני אדם שצלו את פסחיהן אחד אכלו לשום מצוה ואחד אכלו לשום אכילה גסה זה שאכלו לשום מצוה וצדיקים ילכו בם וזה…
- חדושי הלכות על יבמות Chidushei Halachot on Yevamos
גמ' למאי הלכתא לומר שאדם יוצא בה י"ח בפסח כו' יש לדקדק דמאי קא קשיא ליה למאי הלכתא קאמרת דחלוט מצה היא דהא שפיר איכא הלכתא הכא דאי הוי אמר לאו מצה היא ע"כ אתא קרא דמצות תאכלו לעכב ממש והשתא דמצה היא מהיכא תיתי לעכב אלא למצוה אמר רחמנא דלא תיעבד כמו שפירשו…
- חכמת שלמה על יבמות Chokhmat Shlomo on Yevamos
גמ' במתניתין ר"י אמר בין כך ובין כך כו'. נ"ב והא דאמר בפרק החולן מ"ט דרבי יהודה דאמר במתני' בין כך ובין כך נכסים של אב דאמר קרא והיה הבכור מה בכור אין לו בחיי האב אף יבם אין לו בחיי האב אי מה בכור לאחר מיתת האב נוטל פי שנים אף יבם כו' ומשמע דלא שקיל [חלק המת]…
- הגהות חוות יאיר על יבמות Hagahot Chavot Yair on Yevamos
פי' לדידיה דס"ל עד שיתמעך הכף:
- המאור הגדול על יבמות HaMaor HaGadol on Yevamos
כתב הרי"ף הילכך כל הנבדקות נבדקות ע"פ נשים הלכה היא בין לחליצה בין למיאון ואילו כתב הלכה היא לחליצה אבל לא למיאון היה הדבר נכון משום דחזקה דרבא מסייעת היא לחליצה אבל לא למיאון הילכך כל הנבדקות לחליצה נבדקות ע"פ נשים ונאמנת אשה אפי' להקל לאחר הפרק לומר גדולה…
- מלחמת השם על יבמות Milchemet Hashem on Yevamos
ועוד כתב הרי"ף ז"ל הילכך כל הנבדקות וכו' עד ולענין מיאון אינו כן אלא אשה נאמנת וכו': אמר הכותב הוא חלים והוא מפשר אבל דברי רבינו הם הנכונים דאי בעל אחר זמן הא קי"ל חוששין שמא נשרו ואפילו בדקו אותה עדים אינה ממאנת ואי לא בעיל כיון דליכא אלא ספיקא דרבנן ודאי…
- נימוקי יוסף על יבמות Nimukei Yosef on Yevamos
ראש החוטם. הוא במקום שמתחיל הדד לשפע לצד העוקץ ובאותו שפוע יש חריצין כמו פצולין:
…and 5 more meforshim, listed on the sefer page.