יד רמה על בבא בתרא צז:

מח. דיקינן עלה בגמרא למעוטי מאי אילימא למעוטי יין מגיתו והא תני רבי חייא יין מגיתו לא יביא ממנו נסכים ואם הביא כשר וכיון דאם הביאו כשר אנן לכתחלה נמי מקדשינן עליה דאמר רבא סוחט אדם אשכול של ענבים ואומר עליו קידוש היום:

מט. ואלא למעוטי מאי אילימא למעוטי מפי חבית ומשוליה והא תני רבי חייא מפיה ומשוליה לא יביא נסכים ואם הביא כשר. וכיון דאם הביא כשר אנן לכתחלה נמי מקדשינן עליה:

נ. אלא למעוטי יין כושי והא תניא יין כושי יין בודק, שנשתנו מראיו, יין חליסטון מתוק וקל של מרתף ושל צמוקים לא יביא ואם הביא כשר. וכיון דאם הביא כשר אנן לכתחלה נמי מקדשינן עליה:

נא. אלא למעוטי יין קוסס יין מזוג יין מגולה ושל שמרים ויין שריחו רע [דתניא בכולן] לא יביא ואם הביא פסול:

נב. דייקינן עלה והכא גבי קידוש למעוטי מאי אי למעוטי קוסס פלוגתא דרבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי. לרבי יוחנן דאמר ריחיה חלא וטעמיה חמרא חמרא כשר, לרבי יהושע בן לוי דאמר חלא פסול. וכבר ברירנא לה (סי' לח) דהלכתא כרבי יוחנן. ואי למעוטי מזוג עלויי עלייה דא"ר יוסי בר' חנינא מודים חכמים לר' אליעזר בכוס של ברכה שאין מברכין עליו עד שיתן לתוכו מים ואי למעוטי מגולה סכנתא היא, ומאי אירייא לקידוש היום, אפי' לשתית הרשות נמי אסור. אלא למעוטי של שמרים. היכי דמי אי דרמא תלתא ואתו ארבעה חמרא מעליא הוא ואי דרמא תלתא ואתו תלתא ופלגא פלוגתא דרבנן ואחרים הוא. לרבנן פסול לאחרים כשר, וכבר אתברר דלית הלכתא כאחרים:

נג. ואסיקנא אלא למעוטי יין שריחו רע דפסול לקידוש היום. ואיבעי תימא למעוטי מגולה ואע"ג דעבריה במסננת וכדרבי נחמיה, דאמר מסננת אין בה משום גילוי, אפילו הכי לענין קידוש היום פסול, מאי טעמא משום שנאמר הקריבהו נא לפחתך הירצך או הישא פניך:

נד. בעא מיניה רב כהנא חמוה דרב משרשיא (לרבא) [מרבא] חמר חורין מהו לקידוש היום אמר ליה אל תרא יין כי יתאדם. אלמא יין לבן לא מיקרי יין. ומסתברא דהני מילי היכא דחמרא דההוא אתרא הוי אדום, אבל היכא דהוי חמרא דרובא דאתרא לבן, חמר מדינא הוא וכשר:

נה. הרי אמרו קנקנים בשרון מקבל עליו עשר פיטסאות למאה, תנא פיטסאות נאות ומגופרות. כלומר שאין בהם סדקים גדולים אלא קטנים ודקים, ובלבד [שיהא] מגופר לסתום סדקיהן: