סוטה לו.
Sotah 36a · סוטה · free full Hebrew text
Open in the reader →בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה נִסִּים נַעֲשׂוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם עָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן וּבָאוּ לְהַר גְּרִיזִים וּלְהַר עֵיבָל יָתֵר מִשִּׁשִּׁים מִיל וְאֵין כׇּל בְּרִיָּה יְכוֹלָה לַעֲמוֹד בִּפְנֵיהֶם וְכׇל הָעוֹמֵד בִּפְנֵיהֶם מִיָּד נִתְרָז שֶׁנֶּאֱמַר אֶת אֵימָתִי אֲשַׁלַּח לְפָנֶיךָ וְהַמֹּתִי אֶת כׇּל הָעָם אֲשֶׁר תָּבֹא בָּהֶם וְגוֹ'
וְאוֹמֵר תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה' זוֹ בִּיאָה רִאשׁוֹנָה עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ זוֹ בִּיאָה שְׁנִיָּה
אֱמוֹר מֵעַתָּה רְאוּיִין הָיוּ יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת לָהֶם נֵס בְּבִיאָה שְׁנִיָּה כְּבִיאָה רִאשׁוֹנָה אֶלָּא שֶׁגָּרַם הַחֵטְא
וְאַחַר כָּךְ הֵבִיאוּ אֶת הָאֲבָנִים וּבָנוּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ וְסָדוּהוּ בְּסִיד וְכָתְבוּ עֲלֵיהֶם אֶת כׇּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן שֶׁנֶּאֱמַר בַּאֵר הֵיטֵב
וְהֶעֱלוּ עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ וְשָׂמְחוּ וּבֵרְכוּ וְקִלְּלוּ וְקִיפְּלוּ אֶת הָאֲבָנִים וּבָאוּ וְלָנוּ בַּגִּלְגָּל שֶׁנֶּאֱמַר וְהַעֲבַרְתֶּם אוֹתָם עִמָּכֶם וְהִנַּחְתֶּם אוֹתָם בַּמָּלוֹן
יָכוֹל בְּכׇל מָלוֹן וּמָלוֹן תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר תָּלִינוּ בוֹ הַלָּיְלָה וּכְתִיב וְאֶת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר לָקְחוּ וְגוֹ'
תָּנָא צִרְעָה לֹא עָבְרָה עִמָּהֶם וְלָא וְהָא כְּתִיב וְשָׁלַחְתִּי אֶת הַצִּרְעָה לְפָנֶיךָ
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ עַל שְׂפַת יַרְדֵּן עָמְדָה וְזָרְקָה בָּהֶן מָרָה וְסִימְּתָה עֵינֵיהֶן מִלְּמַעְלָה וְסֵירְסָתַן מִלְּמַטָּה שֶׁנֶּאֱמַר וְאָנֹכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת הָאֱמֹרִי מִפְּנֵיהֶם אֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גׇּבְהוֹ וְחָסֹן הוּא כָּאַלּוֹנִים וָאַשְׁמִיד פִּרְיוֹ מִמַּעַל וְשׇׁרָשָׁיו מִתָּחַת וְגוֹ'
רַב פָּפָּא אָמַר שְׁתֵּי צְרָעוֹת הֲוַאי חֲדָא דְּמֹשֶׁה וַחֲדָא דִּיהוֹשֻׁעַ דְּמֹשֶׁה לָא עֲבַר דִּיהוֹשֻׁעַ עֲבַר
שִׁשָּׁה שְׁבָטִים עָלוּ לְרֹאשׁ הַר גְּרִיזִים כּוּ' מַאי וְהַחֶצְיוֹ אָמַר רַב כָּהֲנָא כְּדֶרֶךְ שֶׁחֲלוּקִין כָּאן כָּךְ חֲלוּקִין בְּאַבְנֵי אֵפוֹד
מֵיתִיבִי שְׁתֵּי אֲבָנִים טוֹבוֹת הָיוּ לוֹ לְכֹהֵן גָּדוֹל עַל כְּתֵיפָיו אַחַת מִכָּאן וְאַחַת מִכָּאן וּשְׁמוֹת שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים כָּתוּב עֲלֵיהֶם שִׁשָּׁה עַל אֶבֶן זוֹ וְשִׁשָּׁה עַל אֶבֶן זוֹ שֶׁנֶּאֱמַר שִׁשָּׁה מִשְּׁמוֹתָם עַל הָאֶבֶן הָאֶחָת וְגוֹ'
שְׁנִיָּה כְּתוֹלְדוֹתָם וְלֹא רִאשׁוֹנָה כְּתוֹלְדוֹתָם מִפְּנֵי שֶׁיְּהוּדָה מוּקְדָּם וַחֲמִשִּׁים אוֹתִיּוֹת הָיוּ עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ עַל אֶבֶן זוֹ וְעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ עַל אֶבֶן זוֹ
Meforshim on this daf
- רש"י על סוטה Rashi on Sotah
כמאן כר' שמעון - דאמר שכתב להם שיחזרו בתשובה ויקבלום אלמא לא היו העומדין חוץ לגבולין בכלל לא תחיה כל נשמה אבל לר' יהודה כולן בכלל לא תחיה:
- תוספות על סוטה Tosafos on Sotah
כמאן כר"ש - וא"ת דלמא ביפת תואר אפילו ר' יהודה מודה דהא לא דברה תורה אלא כנגד היצר והואיל והותרו שאר נכריות דהלכה למשה מסיני דקנאין פוגעין בו כדאיתא בפרק שני דע"ז (דף לו:) הותרו אפילו כנענים שבחוצה לארץ במקום שהותרה יפת תואר דאמר בפ"ק דקידושין (דף כא:) איבעיא…
- באר שבע על סוטה Be'er Sheva on Sotah
שניה כתולדותם כו'. פרש"י כתולדותם כסדר לידתן ששה האחרונים כסדרן גד אשר יששכר זבולן יוסף בנימין זהו סדר לידתן וששה ראשונים נכתבו בסדר זה יהודה ראובן שמעון לוי דן נפתלי כו'. אבל הרמב"ם בחבורו פרק ט' מהלכות כלי המקדש ובפירוש המשנה פרק בא לו כתב שכך היו כתובים…
- בן יהוידע על סוטה Ben Yehoyada on Sotah
בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה נִסִּים נַעֲשׂוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם: עָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן, וּבָאוּ לְהַר גְּרִיזִּים וּלְהַר עֵיבָל, יָתֵר מִשִּׁשִּׁים מִיל, וְאֵין כָּל בְּרִיָּה יְכוֹלָה לַעֲמוֹד בִּפְנֵיהֶם וְכָל הָעוֹמֵד בִּפְנֵיהֶם מִיָּד נִתְרָז. נראה…
- חידושי אגדות על סוטה Chidushei Agadot on Sotah
גמ' באותו היום עברו כו' ובאו להר גריזים כו'. הגם שזה המעשה בהר גריזים והר עיבל אחר מעשה יריחו ועי כתיב בספר יהושע אין מוקדם ומאוחר כפרש"י שם ודבר זה מפורש בתורה והיה ביום אשר תעברו גו' והקמות לך אבנים גו' ומפרש לה והיה בעברכם תקימו את האבנים גו' בהר עיבל גו'…
- חדושי הלכות על סוטה Chidushei Halachot on Sotah
תוס' בד"ה כמאן כר"ש וא"ת כו' כ"ע ל"פ דשרי שלא דברה תורה אלא כנגד היצר כו' עכ"ל כצ"ל:
- חכמת שלמה על סוטה Chokhmat Shlomo on Sotah
גמרא והעברתם אותם עמכם כו' כצ"ל:
- גליון הש"ס על סוטה Gilyon HaShas on Sotah
גמ' וקיפלו את האבנים. כמו וקלפו רש"י חולין מד ע"א ד"ה דאקפל:
- רש"ש על סוטה Rashash on Sotah
גמרא וברכו וקללו. הגר"א ז"ל בר"פ ראה מחק מלת וקללו. ופי' וברכו היינו בה"מ. כי הברכות והקללות היו קודם בנין המזבח כו' כמפורש במשנה:
- תוספות שאנץ על סוטה Tosafot Shantz on Sotah
כמאן כר' שמעון שכתב להם שיחזרו בתשובה ודוקא אותם העומדין בגבולין אבל העומדין חוץ לגבולין לא היו בכלל לא תחיה כל נשמה. שאם היו רוצים לפנות את ארצם והולכין להם לא נצטוו להחרימם כמו שפינה הגרגשי והלך לו. (אלא) [אבל] לר' יהודה כולם בכלל דלא תחיה וא"ת לר' יהודה…