חכמת שלמה על סוטה לו.

גמרא והעברתם אותם עמכם כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה פריו ממעל עיניו הס"ד:

תוס' בד"ה כמאן כו' פוגעין בו כדאיתא כו' דשרי שלא דברה תורה אלא כנגד יצה"ר ועוד כו' אלא כנגד יצה"ר י"ל כו' הרשות שבו הכתוב מדבר כו' אלא כנגד יצה"ר אע"ג כו' ואכתי נימא איפכא דדוקא לרבי יהודה איצטריך וגזירת הכתוב היא גבי יפת תואר כו' שבחוצה לה הם בכלל כו' כצ"ל:

בד"ה מאי והחציו כו' שאם היה כל שבט לוי שם היו שוין כו' כצ"ל:

בא"ד של הר גריזים קרוב לאלף כו'. נ"ב תפס מנין זה לפי שלא הגיעו מנין הלוים הראוים למשמרת דהיינו מבן שלשים אלא לשמנה אלפים ותפס האלפים ולא המאות או תפס מנין בני קהת שמשמרתם היה הארון כו' וא"כ הם עמדו למטה ולא נחת למנין המאות דאין סברא שיהיו כלם למטה ומ"מ אף אם תדחה ותאמר שאף המאות היו למטה מ"מ של גריזים יהיו מרובין שהמאות לא היו אלא ת"ר לקהתי ולכלם במנין הראוים למשמרתם תק"פ ולא יגיע הרבה לאלף ודו"ק:

בא"ד שבטים שעמדו על הר עיבל ש' ושבעת אלפים ותתק"ל ובפרטן של הר גריזים ש' וט"ז אלף ות"ת כצ"ל. ונ"ב פי' עם הלוים אבל זולת הלוים לא היו כי אם רצ"ג אלף ות"ת אלא שהלוים היו כ"ג אלף ע"ש:

בא"ד פחותין והשתא שלא היה כל שבט לוי שם צ"ל שעמדו לוים כו' כ"ד אלף משמעון אלא שלשה אלפים או פחות ועלה קאי רבי יוסי כו' כצ"ל. ונ"ב וה"פ אם תחלק הכ"ד אלף למנין השבטים לא יגיע יותר משלש אלפים ואם לפי המנין אפילו שלש אלפים לא יגיע ודו"ק:

בא"ד לדבריך כשאתה מחסר כו' כדפרישי' שהמגפה כו' כצ"ל:

בד"ה כ"ה כו' פי' לתנא דתני התם כו' חצי מכאן וצ"ל דעל כו. היה כתוב ב"נ ועל הראשונה כו' כצ"ל: