שלטי הגיבורים על תענית ב.

וכתב הטור דלדידן נמי יכולין לשאול המטר כפי הצורך לנו כי יש מקומות יבישים צריכין למטר וש"ד לשאול בברכת השנים לפי הצורך וע"ש תשובת הרא"ש באורך: לשון ריא"ז אע"פ שמזכירין משיב הרוח ומוריד הגשם מיום טוב האחרון של חג כמו שביארנו אין שואלין הגשמים לומר טל ומטר בברכת השנים אלא כשהן צריכין לגשמים כיצד בארץ ישראל בזמן שבית המקדש קיים היו עולי רגלים מצויין בדרכים לא היו שואלין עד ז' במרחשון כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת ובזמן שאין ביהמ"ק קיים שאין עולי רגלים מעת שמזכירין מוריד הגשם בברכת תחיית המתים שואלין ותן טל ומטר בברכת השנים אחר יו"ט האחרון מיד כשמתפללין תפילת חול כמבואר בקונט' הראיות:

כתב אבי"ה דהנך ס' ימים מנינן להו מעת לעת שאם נפלה תקופת תשרי בלילה מונין ס' מן הלילה ואם נפלה ביום מונים מן היום וכ' עוד שאם נפלה התקופה בג' שעות ביום והצבור לא הזכירו מטר בהתפללם בבוקר ויחיד איחר תפילתו מן הציבור דבתר צבור גריר ואין עושין שתי תורות והרא"ש כתב כדברי רבינו: לשון ריא"ז בגולה אין שואלין גשמים לומר ותן טל ומטר עד ששים יום לתקופת תשרי ויום ששים כלאחר ששים ויום התקופה מן המנין ששים כמו שמבואר בפ"ק מסנהדרין לפי שרוב פירותיהן מצויין בשדות כגון הזיתים וכיוצא בהן עד רוב התקופה ואינן חפצים בגשמים כל כך: