שלטי הגיבורים על תענית א:

הא דכתוב בפנים תוזר לראש נראה דטעות נפל בספרים כי למה יחזור לראש אם נזכר קודם שעקר רגליו אלא הגירסא היא מחזירין אותו ולדברי ר"ח וסמ"ג אינו חוזר רק לשומע תפלה :

ירושלמי דוחק לתת טעם למה אין מתחילין להזכיר משיב הרוח מבערב או בתפלת שתרית ועוד אומר שם בירושלמי ר' חגי בשם ר' פדת אמר אסור ליחיד להזכיר עד שיזכיר ש"צ וכ' הרא"ש נראה לי דהאי טעמא קאי אפירכא תנינא דפריך ויזכיר בשחרית וקאמר שאין ליחיד להזכיר עד שיזכיר ש"צ פי' שיאמר קודם תפילת מוסף בקול רם משיב הרוח ומוריד הגשם והאי א"א בבוקר לפי שאין יכול להפסיק בין גאולה לתפלה ותו גרסינן בירושלמי הדא דתימא אסור ליחיד להזכיר עד שיזכיר ש"צ בגשם קמא לצלותא כמו שהזכיר ש"צ פירוש הבא לבית הכנסת ועמדו העם להתפלל מוסף ולא שמע שאמר ש"צ משיב הרוח ומוריד הגשם מזכיר אף על פי שלא שמע מפי ש"צ וכן כתב רבינו אבי"ה ז"ל דאסור ליחיד להקדים תפילתו לתפילת צבור אף אם היה תולה או אנוס לפי שאסור להזכיר עד שיזכיר שלית ציבור בין בלחש בין בקול רם אבל אם בא להתפלל והציבור התחילו להתפלל יכול להתפלל ולהזכיר אע"פ שלא שמע מפי ש"צ ובסדר רב עמרם ז"ל כתו' שאחר שהזכיר ש"צ במוסף מתחילין העם להזכיר בתפילת המנחה ודיוק מלישנא דמתני' העובר לפני התיבה וכו' האחרון מזכיר משמע דדוקא עובר לפני התיבה דהיינו ש"צ מדלא תני במוסף מזכירין ואפשר שגם מן הירושלמי דקדק דקאמר אסור ליחיד להזכיר עד שיזכיר ש"צ בגשם ולא נהוג עלמא כך וגם ר' אליעזר ור' יהושע לא הזכירו בדבריהם חילוק בין ש"צ לשאר העם ורבי יהודה לא נחלק עליהם אלא בזמן הזכירה ולא בא לחדש דבר אחר והאי דנקט העובר לפני התיבה שתלה בש"צ היינו טעמא כדאיתמר בירושל' שהוא מזכיר תחלה עוד מפרש בירושלמי טעם אחר רבי אבין בשם רבי יוחנן טעמא דרבי יהודה כדי שיצאו המועדות בטל מפני שהטל סימן יפה לעולם והאי טעמא קאי אהזכרה ולא אהפסקה כי ביו"ט הכל באין לבית הכנסת בערב כי אין עושין מלאכה בחול המועד ולכך אין מספיק טעם הראשון ולכך מפרש כדי שיזכיר טל במועדות בערבית ובשחרית: