שלטי הגיבורים על סוכה ז:

ואם אין בהם ד' כשרים אפי' הם משופי' שדומים לכלים וכ' בסמ"ק ומיהו נהגו העולם שלא לסכך בהם כלל משום דלמא אתי לסכך בהם בקביעות בענין שאין גשמים יכולים לירד בה: לשון ריא"ז

כל הנסרים כשרים לסכוך לפי שהן גידולי קרקע ואין מקבלין טומא' אלא שגזרו חכמים לנסרי' הרחבים [ד'] שדומים לתקרת הבית שמא יבוא לישב אדם תחת תקרת ביתו שאינה עשויה לצל ופסול מה"ת בשעת הסכנה או בשעת הדחק שאין להם סכך אחר אלא נסרים רחבים ד' מסככין בהן שאין פסולן מה"ת אלא גזירת חכמים היא. נסרים רחבים ד' בין שסיכך ברחבם בין שהפך על צדיהן וסככן בעוביין פסולין הואיל וגזרו נעשו כשפודים של מתכת:

כתב מיי' המסכך בנסרים ויש בין נסר לנסר כמלא נסר והניח פסל ביניהם אם הנסר רחב ד' טפחים פסולה ומדברי רבינו נראה דכשר' וכן כתב הטור כרבינו: לשון ריא"ז

נסרים שאינם רחבים אע"פ שהן משופין לעשות מהן כלים כשרים לסיכוך ונראה בעיני שאם היו עשויים להשתמש בהן כעין שולי שולחנות פסולי' מפני ששולחן מקבל טומא' ואם יש לו לבזבז טומאתו מה"ת ופסול לסיכוך מן התורה אין לו לבזבז טומאתו מד"ס כמבואר בקונטרס הראיות: כתב הרא"ש ואליבא דרב לא מיתוקמא הך פלוגתא דאמוראי אלא אליבא דרבי מאיר וברחבין ד' וקי"ל בפ' מי שהוציאוהו דר"מ ור"י הלכה כר' יהודה אבל לשמואל מיתוקמא שפיר לכ"ע ומתוך כך נראה דהלכתא כשמואל ואע"ג דקי"ל הלכתא כרב באיסורי ועוד לקמן בפ' לולב הגזול דקאמר ר' יהודה סוכה אינה נוהגת אלא בד' מינין שבלולב ופריך מהא ברייתא דתניא כוותיה דשמואל סיככה בנסרים של ארז ולא מייתי מהך דתניא כוותיה דרב ש"מ דהך דשמואל עיקר וכן פסק הרב אלפסי והביא ראיה מהא דרב פפא דס"ל כוותיה ואינו ראיה כל כך לפי שדרך אמוראי בתראי לפרש דברי הראשונים ואע"ג דלא סבירא להו כוותייהו וכן פסק ר"ת והרמב"ם ז"ל והר"ז הלוי והר' ישעיה מטראני דהלכה כשמואל וראב"ד ז"ל פסק כר"מ בגזירותיו וכרב והכל עולה לסגנון אחד: