שלטי הגיבורים על סוכה ח.

מיי' כתב ובלבד שלא יהא בהן נסר רחב ד' ולא נהירא להרא"ש דאפי' הנסרים רחבים ד' כשרה ופי' יפקפק לפי' הטור ר"ל שיסיר כל המסמרים לשם עשיית סוכה או יטול מבין כל ב' נסרים נסר א' ויתן הסכך כשר במקומן: לשון ריא"ז היתה ביתו מקורה בנסרים רחבים ד' ופקפק אותה התקרה והניח הנסרין ההם לשם סוכה כשרים ואין לגזור בהן שמא ישב תחת תקרת ביתו שהרי זה מבטל תקרת ביתו מפני שיודע שהיא פסולה כמבואר בקונטרס הראיות ונראה בעיני שאם סכך סכך כשר על גבי תקרת ביתו ולא הניחה חלל טפח בין הסכך לתקרה אע"פ שסלק התקרה מתחת הסכך ונשאר הסכך לבדו סוכה זו פסולה היא עד שינענע הסכך לשם סוכה וכן אם היה הסכך תחת התקרה וסלקה תקרה צריך לנענע הסכך לשם סוכה אע"פ שהיה חלל הרבה בין התקרה לסכך כמבואר בקונטרס הראיות:

כתב הרא"ש ז"ל והר"ז הלוי ז"ל הקשה על הרב אלפסי על שכתב טעמייהו דב"ה משום תעשה ולא מן העשוי דהאי טעמא הוי אליבא דרב ואנן קי"ל כשמואל ולשמואל פליגי בביטול תקרה משום דסתם תקרה מקורה בנסרים שיש בהן ארבע והרמב"ן ז"ל תירץ דהרב אלפסי כתב כשמואל דטעמא דביטול תקרה היינו משום תעשה ולא מן העשוי דכל זמן שלא ביטל התקרה הרי הוא כאילו דר בבית ויש כאן משום תעשה ולא מן העשוי אלא דבגזירת תקרה ליכא לאוקמי פלוגתייהו דכיון דמהדר לבטלה הרי הוא בקי בתעשה ולא מן העשוי וליכא למיגזר שמא יאכל תחת תקרת הבית אלא פליגי מה יש לו לעשות ותתבטל התקרה ואין בה משום תעשה ולא מן העשוי הלכך הבא כסכך מתחלה בנסרים שאין בהן ד' ואפי' הן משופין כשרים בנסרים שיש בהן ד' לא יסכך אפי' הפכן על צידן אבל בית שהוא מקורה ואין בה מעזיבה מפקפק את כולו שמסיר את המסמרים שהיו קבועין בהן ואפי' הן רחבין ד' או נוטל אחת בינתים בין כל אחת נוטל אחת ומניח פסל במקומו והרמב"ם ז"ל כתב ובלבד שלא יהא בכל נסר א' ד' טפחים ודבריו תמוהים:

סככה בשפודין שהם פסולין לסכך בהם ואין בהם ד' ואין מהם במקום א' ד' והניח בין שפוד לשפוד כמלא שפוד ונתן שם סכך כשר פסול שא"א לצמצם שימלא כל האויר מסכך כשר ונמצא הפסול מרובה אבל אם העדיף סכך כשר המעט על הפסול או היה הפסול נתון שתי ונתן הכשר ערב או איפכא כשר שאז מתמלא כל האויר מסכך הכשר: לשון ריא"ז המקרה סוכתו בשפודין אם יש ריוח ביניהן כמותן ונתן ביניהן סכך כשר כשרה ובלבד שלא יהא עודף הפסול על הכשר כל שהוא ונראה בעיני דאם היה קצת אויר עד שבין הסכך הפסול והאויר עודפין על הסכך כשר כל שהוא פסולה מפני שהסכך פסול כפרוץ ונמצא פרוץ מרובה על העומד כמבואר בקונטרס הראיות:

כתב הרא"ש ז"ל גרסי' בגמ' לימא תהוי תיובתא דרב הונא בריה דרב יהושע דאיתמר פרוץ כעומד וכו' והרב אלפסי לא הביא כל זה אלא המשנה כצורתה דהא איפסיק הלכתא בפ"ק דעירובין כרב פפא דפרוץ כעומד מותר וסגי בריוח כמותו בצמצום וזהו לגי' רש"י דגריס והא (אי) אפשר לצמצם ופריך לרב הונא ואליבא דידיה משני ר' אמי ורבא ולא צריכין לשנויי דידהו אליבא דהלכתא וקשה להך גירסא דפריך סתמא דתלמודא דלא כהלכתא הלכך נראה כגי' רבינו חננאל ור"ת דגרסי והא א"א לצמצם ופריך לתרוייהו דכשנותן ביניהם סכך כשר כמותו א"א לאדם לצמצם שיהא לגמרי כמותו לפי שאין דרך אדם לצמצם בכוון למלא את כל החלל ונשאר מעט אויר נמצא לרב פפא דמפרש מתני' כמותו בצמצום הפסול מרובה ולרב הונא דמפרש מתני' ביוצא ונכנס הרי הוא עתה מצומצם ומשני הני אמוראי אליבא דתרוייהו הלכך אליבא דהלכתא נמי צריך לפרש מתני' במעדיף או בשתי וערב: