שלטי הגיבורים על שבת ח:

יש פוסקים דכשאגד הקנים או שם הגרעינים בחותלות שצריך שיאחז האור ברובן מבעו"י וכ"כ מיימון וי"א להיפך דכי לא אגדן צריכין רוב וכי אגדן די שיאחז בהן האור בכל שהוא וכ"כ הטור וזה תלוי בחלוק גרסאות: לשון ריא"ז מדורה של קנים אין צריך להסיק ברובה לפי שמאליהן הן דולקין והולכין ואם אגדן צריך להסיק ברובן לפי שאין השלהבת נכנסת ביניהן גרעיני תמרה צריך להסיק ברובן לפי שהן מתפזרות והולכות ואם נתנן בחותלות שדרכן לכונסן שם אין צריך להסיק ברובן כך היא שיטת המורה ומז"ה:

לפי דברי רש"י והתוס' והסמ"ג והרא"ש והטור מותר להדליק בשבת באותן נרות של שעוה וחלב וזפת שקורין קנדילי"ש דהיינו שכורכין השעוה על הפתילה ואצ"ל שמותר לתת אותן קנדילי"ש בתוך נר של שמן דכשר להדליק וחכמי נרבונא והגאונים אוסרים באותן קנדילי"ש להדליק בהן ממש אבל מתירין לתת אותם בתוך נר ולתת שמן עליהם ולהדליק ולפי הנראה לי מדברי רבינו ותשובתו ושאר הגאונים שהולכין לשטתו נראה דלדידהו אסור להדליק בשעוה או חלב וזפת באיזה ענין שיהיה בין לתת חתיכת שעוה בנר במקום שמן בין לכרוך השעוה בפתילה כעין קנדילי"ש ואפי' לתת הקנדילי"ש בנר ולתת שמן עליהם נמי אסור דהוה ליה כורך דבר שמדליקין בו ע"ג דבר שאין מדליקין בו והא דקאמר תלמודא שעוה איצטריכא ליה דמשמע דאיכא היתר בנר שעוה הכי פריש לה שעוה איצטריכא ליה ר"ל שמותר לעשות מהשעוה עצמה פתילה להניחה בנר של שמן כשר ולהדליק בה כי השעוה עצמה אע"פ שהיא אסורה להדליק בה אין אסורה אלא כשהיא עומדת במקום שמן כגון שכורכין אותה ע"ג פתילת פשתן וכיוצא בה אבל כשאינה עומדת במקום שמן אלא במקום פתילה והיכי דמי כגון שמן השעוה עצמה מטוין ממנו פתילה (מטוה) כחוט אז מותר להדליק בה מאחר שהיא עומדת במקום פתילה לא במקום שמן ובזה הפירוש תלוי החלוק שיש בין הרא"ש והטור ובין שאר הפוסקים בדברי רבינו כי הרא"ש והטור סברי שדעת רבינו להתיר קנדילי"ש של שעוה כדברי רש"י ולפי שלא ראו תשובת רבינו פירשו שעוה איצטריכא ליה וכו' כפי' רש"י אבל לפי מה שאסר רבינו בהדיא בתשובה א"א לפרש כך אלא ה"ק מהו דתימא נגזור כשעשה מן השעוה פתילה כעין חוט והדליק בה להוי אסור אע"פ שאינו אלא במקום פתילה אטו כשעומד השעוה במקום שמן קמ"ל דלא גזרינן ושרי ולפירוש זה יתיישב הכל שפיר ודעת מיי' הוא כדברי רבינו: לשון ריא"ז ואלו שמנים שאין מדליקין בהם אין מדליקין לא בזפת ולא בשעוה שהתיכו אותה ונתנו אותה בנר כעין שמן אבל אם עשו ממנה פתילה והיא דולקת מאליה כעין שעושין פתילות של שעוה מותר להדליקה:

קיקיון שנא' ביונה שעושין מן הגרעינין שלו שמן והוא עב ואינו נמשך אחר הפתילה וכן אין מדליקין משמן הנעשה מגרעיני צמר גפן ונראה בעיני שאף שמרי שמן זית הואיל והן עבין ואינן נמשכים אחר הפתילה אין מדליקין בהן בשבת שלא התירו חכמים אלא שמן ולא שמרים שהרי אין הנר דולקת יפה בהן ויבא להטות:

לשון ריא"ז לפרש"י כל דבר שמדליקין בו אם כרכו על גבי דבר שאין מדליקין בו אין לעשות ממנו פתילה דהכל מקרי להדליק אפילו אין כוונתו לכך ולדברי רבינו והרא"ש הכל תלוי בכוונה שאם לא נתכוין לעשות מאותו דבר שאין מדליקין בו פתילה ולא נתנו שם אלא כדי לעבות הפתילה ולהוסיף אורה שרי דהשתא ליכא למיגזר דלא ידליק בעיניה ולדברי מיי' וסמ"ג אע"ג דבתר כוונה אזלינן כה"ג נמי אסור כי מאחר שנתכוין לעבות ראש הפתילה היינו ממש כאילו נתכוין להדליק בה ואין היתר בדבר אלא היכא שנתכוין להעמיד הפתילה למעלה שלא תשלשל למטה: לשון ריא"ז כרך דבר הכשר לעשות ממנו פתילה ע"ג דבר שאינו כשר כגון שכרך צמר גפן ע"ג עץ אם הוא מתכוין לעבות הפתילה כדי שיהא אורה גדול הרי זה אסור כמבואר בקונטרס הראיות ואם הוא מתכוין להקפות הפתילה שתעמוד זקופה ולא תפול כמו שעושין בפתילות של עששיות הרי זה מותר: