שלטי הגיבורים על שבת ח.

רבינו ומיי' פ"ג מהל' שבת נראה דסבירא להו דזיתים וענבי' שרסקן מערב שבת אפי' מחוסרין דיכה שאינן נדוכין אלא מרוסקין מותר להטעין עליהם קורה ועגול מע"ש סמוך לחשיכה והמשקה הזב מהם מותר אפילו לאותה שבת ודוקא להוציא מהם על ידי קורה ועגול שרי מאחר שהם מרוסקים אפי' אינן נדוכין אבל לשחוק בידים בשבת אסור מיהו אם ריסקן מערב שבת וגם הדיכן שאינן מחוסרין אלא שחיקה בידים מותר לשחוק אותם בידי' בשבת עצמו והמשקה הזב מהם מותר כן נ"ל דעת רבינו ומיי' לפי מה שיש לדקדק מתירוץ התו' שם וכפי מה שפי' המגיד משנה פ"ג מהלכות שבת והוא הנכון לפי דעתי ואולם שאר הפוסקים כגון רש"י והר"ן והרא"ש והטור סבירא להו דבין טעינת הקורה או העגול או שום דבר אחר שגורם ליציאת המשקה לא שרי אלא היכא שהזיתים והענבים או שאר הפירות היו מרוסקין ונדוכין כבר מע"ש שאינן מחוסרין אלא שחיקה ואז מותר להטעין עלייהו קורה ועגול מערב שבת והמשקה הזב מהן מותר ומדבריהם משמע דליכא שום היתר להוציא המשקה בידים מן הפרי בשבת אפי' כשהוא מרוסק ונדוך מע"ש: לשון ריא"ז מותר לטעון בקורות בית הבד הזיתים הטחונים וכן הענבים הדרוכות שאפילו לגמור סחיטתן בידים לאחר חשיכה מותר שכל עיקר סחיטתן אינה אסור' אלא מדברי סופרי' גזרה משום סחיטת זיתים וענבים ומרוסקין לא גזרו על סחיטתן שאף הזיתים והענבים המרוסקין אין בסחיטתן איסור תורה אלא מדברי סופרים ובאלו לא גזרו על המרוסקין כל עיקר כמבואר בקונטרס הראיות בד"א כשנדוכו כל צורכן ואינן צריכין אלא סחיטה אבל אם לא נדוכו כל צרכן אסור לגמור סחיטתן אחר חשיכה שהן דומים כאילו היו מרוסקין:

לפי מה שהסכימו רוב הפוסקים אי קרמו פני הפת הדבוקים לתנור מבעו"י מותר להניחו אחר כך בתנור כרבי אליעזר: לרש"י הוי חומרא דלדידי' פני' שכלפי האור ממהרים לקרום מפנים שכלפי התנור ולתוספות ומיימון וסמ"ג והר"ן הוי קולא ולסמ"ג צריך שיקרמו פנים התחתון והעליון ודלא כר' אליעזר והשתא לסמ"ג אין מניחין עוגה על גבי מקום חם כדי שתאפה אלא אם כן קרמו פניה התחתונים והעליוני' ולשאר הפוסקים די במה שיקרמו פנים התחתונים והזרות שיש בדברי מיימון כתבתי בהלכות פשוטים: לשון ריא"ז ונראה בעיני שלא נאמר כן אלא באופה פת מועטת לצורך השבת אבל באופה פת מרובה לצורך חול אסור להניחו בתנור אחר חשיכה ואם שכחו בתנור מציל ממנו מזון שלש סעודות בלבד:

פירש"י כמאכל בן דרוסאי מקרי כשהגיע לשליש בשול ולפי דברי מיי' פ"ג מהלכות שבת נראה דעד שיגיע לחצי בישול לא מקרי כמאכל בן דרוסאי.

לפי דברי מיי' ופירושו בפירוש המשניות אפי' אם המדורה של פחמין צריך שתאחז האור ברובה מבעו"י והטור א"ח סימן רנ"ה פסק דאפי' לא אחז בהן אלא האור כל שהוא שרי מפני שהן דולקין והולכין הפחמין והתימה עליו למה פסק כרבי יהודה דיחידאה הוא ולית הלכתא כוותיה ועוד דהא רב יוסף תני מה הן הדברים שדי שיאחז בה האור כל שהוא ולא קא חשיב פחמין משמע דלית הלכתא כר' יהודה וסמ"ג לאוין ס"ה כתב כדברי הטור: