שלטי הגיבורים על שבת ז.

איכא פלוגתא אי שרי ליהנות באותה שבת עצמה מאותה מלאכה אחרי שקצץ עם הנכרי או לאו סמ"ג ומרדכי והגהות אשר"י הסכימו דכל דבר שגוף ישראל נהנה ממנו אסור ליהנות במלאכה שעשה הנכרי בשבת ואפי' קצץ הלכך כלים שהביא החייט לישראל בשבת שגמרן באותו יום אסור לישראל ללובשן משום דקא מתהני גופו ממלאכת שבת ונראה דדוקא היכא שמסר לו הכלי ערב שבת עם חשכה דודאי עשה הנכרי בשבת או שיודע בודאי שהנכרי עשאו בשבת אבל בסתם שמסרו לו והנכרי היה יכול לעשותו קודם השבת ונעלם ממנו אם עשאו בשבת אם לאו נראה לי דליכא לאסור הנאתו ולדברי הר"ן מותר ודין קבולת (תלוש) [מחובר] יתבאר במקומו בע"ה: לשון ריא"ז וכן כל מלאכה שהוא נותן לנכרי כגון עורות לעבדן או כלים לכובס אם לא קצץ לו שכר צריך שיהא שהות ביום כדי לגמור כל המלאכה ואם קצץ לו שכר אע"פ שאין שהות ביום אלא כדי שיצא מפתח ביתו הרי זה מותר בד"א כשנותן לו מלאכתו בקבלנות לעשותה הנכרי כשירצה אבל אם נתנה לו בשכר ידוע בכל יום הרי זה אסור לעשותה בשבת שהרי הוא כאילו אומר לנכרי לעשות מלאכתו בשבת כמו שביאר מז"ה ואף קבלנות לא התירו אלא בביתו של נכרי אבל בביתו של ישראל אסור כמו שביאר מז"ה:

המוכר לנכרי והנותן מתנה לנכרי והמשאילו והמלוהו הוי כמלאכה שקצץ עליה שכר שהנכרי עושה בשביל עצמו ואע"פ שאין שהות ביום אלא כדי שיצא מפתח ביתו ה"ז מותר כמו שביאר מז"ה בפסקיו אף על פי שהתרנו שתעשה מלאכת ישראל בשבת ע"י נכרי בשכר כמו שביארנו אסור לו לישראל ליהנות ממנה באותה שבת שכל דבר שעושה הנכרי בשביל ישראל בשבת בין בשכר בין בחנם אסור לישראל ליהנות ממנה באותה שבת ואפילו למוצאי שבת צריך להמתין בכדי שתעשה כמו שביאר מז"ה בפסקיו:

דע אתה המעיין כי ברייתא זו נדפסת בטעות בספרי רבינו פוק חזי מאן גברא רבא קא מסהיד עליה הרא"ש ז"ל שכתב וז"ל רב אלפס לא הביאו בהלכותיו נראה דס"ל טעמא משום שביתת כלים ואנן קי"ל כב"ה וקשה דאי טעמא משום שביתת כלים אפי' בד' וה' נמי אסור וכו' וכן מוכת מדברי הר"ן שלפנינו: רבינו ומיי' ס"ל דמותר להשכיר כליו לנכרי אפי' בערב שבת מאחר שאין אנו מצווין על שביתת כלים וסמ"ג ותוספות ואשר"י פסקו דלא ישכיר כליו לנכרי בע"ש ובד' וה' מותר ומיירי בהבלעה שמשכירם לחדש הלכך בד' וה' מותר ובשכיר יום אפילו בד' וה' נמי אסור ואפי' בשכיר חדש אסור לשוכרו בע"ש דמתוך שהוא כל כך סמוך לשבת נראה כשוכרו לשבת עצמו ורבינו יונה כתב דהא דאסור להשכיר בששי אפילו בשכירת חדש היינו דוקא בכלים שעושין בהן מלאכה כגון מחרישה וכיוצא בה מפני שכשעושה בו הנכרי מלאכה בשבת נראה כאילו הוא שלוחו של ישראל ומכל מקום בד' וה' מותר בהבלעה כיון שהוא רחוק מן השבת אבל כלים שאין עושין בו מלאכה כגון טלית וכיוצא בו אפילו בע"ש מותר בהבלעה:

מיי' פ"ו מהל' שבת פי' כדי שיגיע לבית הסמוך לחומה שר"ל בכדי שיגיע לבי דואר שביתו סמוך לחומה וטוא"ח סי' רמ"ז פירש שר"ל בכדי שיגיע לבית הסמוך לחומה בעיר שהוא שלוח שם:

רבינו ומיי' פסקו דהיכא שלא קצץ אינו יכול לשלוח אגרת לעולם אפי' בד' וה' אם הנכרי מוליכה בשבת ומדברי שאר הפוסקים לא משמע כן אלא אפילו לא קצץ בד' וה' מותר.