שלטי הגיבורים על שבת סו:

מיי' פ"כ מהל' שבת כתב שאסור להנהיג הבהמה בקול אפילו אחר שהמשא עליה דהוי מחמר ופירש"י נוטה לזה והאחרונים לא פסקו כך דס"ל דליכא איסור מחמר להנהיג הבהמה בקול לאחר שהמשא עליה והיא מהלכת בעת שצועק לה ומגיד משנה פ"כ מהלכות שבת האריך:

הר"ן הביא דעת מי שאומר דכל עוד שאינו מבטל כלי מהיכנו כל יום השבת דאינו נקרא ביטול וגם אינו נקרא מניח שיעשה בסיס לדבר האסור דהרי אדעתא ליטלו משם לאחר שעה נתנו שם ולפי זה שרי להשים כלי תחת מוקצה בכל ענין כל עוד שאינו מבטלו שם לכולי יומא ואפי' אין שם פסידא כלל דאין זה נקרא מבטל כלי מהיכנו ונ"ל דכל הפוסקים שוים דאם אין שם פסידא טובא דאסור לבטל כלי מהיכנו אפילו אינו מבטל לכולי יומא אלא לשעה פורתא והאריך בזה הר"ן ומגיד משנה פכ"א מהלכות שבת וצ"ע בדין יש מוקצה לחצי שבת או אין מוקצה לחצי שבת: לשון ריא"ז היתה בהמתו טעונה כלי זכוכית שאינן ניטלין כגון שהיו כלים שמקיזין בהן שהאומן מקפיד עליהם בטלטולן והם מוקצין מחמת חסרון כיס הרי זה מביא כרים וכסתות ומניח תחתיהן ומתיר החבלים והן נופלין מאליהם ואפי' אם היו משואות גדולות שא"א לשמוט הכרים מתחתיהם וצריכין לעמוד שם כל השבת והרי מבטל כלי מהיכנו התירו דבר זה משום צער הבהמה לפי שצער בעלי חיים מן התורה ואיסור בטול כלי מהיכנו מד"ס [ומבטלין דברי סופרים] מפני איסור תורה כמבואר בקונטרס הראיות: