שלטי הגיבורים על שבת סו.

לדברי רבינו משמע דבכל ענין אסור להביא המציאה בשבת לביתו בין שמצאה קודם השבת ואתאי לידיה בין מצאה בשבת דלא אתאי לידיה אין שום תקנה להביאה לביתו אלא מחשיך עליה אם ירצה ולדברי הרא"ש והטור א"ח סימן רס"ו משמע דאם אתאי לידיה המציאה וזכה בה מבעו"י הויא ככיסו וכל דין הכיס נוהג בה ומיי' פ"ב ופ"ו מהל' שבת כתב דמציאה אם אתאי לידו שרי להוליכה פחות פחות מד' אמות אבל לעולם לא מצי לתת המציאה לנכרי או לחמור וחש"ו בשום ענין ודבריו צ"ע דגבי מציאה משמע דקיל טפי מה שמביאו בפחות פחות מד' אמות ממה שיתננו לנכרי וחש"ו וגבי כיס משמע מדבריו להפך והאחרונים השיגו עליו הרבה:

לשון ריא"ז היו עמו חרש וקטן הרי זה ספק ונותנו לאיזה שירצה ומז"ה אומר שנותנו לקטן ולא יאמר לו להוליכו שהגדול מוזהר על הקטן מן התורה ולא התירו לו איסור תורה אלא נותנו לו סתם והקטן מוליכו מאליו ואף על פי שהקטן עושה על דעת אביו שרואה שנוח לו לאביו הואיל ואין אביו מצווהו אין איסורו אלא מדברי סופרים והתירו איסור של סופרים אצל הכיס ורבי יוסף ב"ר משה אומר שלא התירו לתתו לקטן אלא בשעה שהוא מהלך ובשעה שרוצה לעמוד נוטלו ממנו ומודיע לקטן שיעשה באופן זה ולא יעשה עקירה והנחה וכן נראה לי עיקר כמבואר בקונטרס הראיות וכן אתה אומר בחרש ושוטה:

ספר התרומה ומרדכי פרק מי שהחשיך וסמ"ג לאוין ס"ה כתבו שאם ירא פן יגזלוהו הנכרים ממנו אם יוליכה בפחות פחות מד' אמות שיכול להניחו עליו וירוץ שלא יעמוד כלל וכשיהיה על פתח ביתו יזרקנה כלומר כלאחר יד קודם שיעמוד דהשתא לא עשה איסורא דהא מבעו"י התחיל לרוץ בו ולא עשה עקירה משנכנס שבת ומדברי הרמב"ן שהביא הר"ן שם פרק מי שהחשיך גבי החבילה נראה דלא הותר לרוץ והכיס עליו דדוקא גבי חבילה התירו מפני שיש היכרא ולא אתי למעבד עקירה והנחה אבל גבי כיס דליכא היכרא אסור אלא שיש לומר דלא פליגי דעד כאן לא קאמר הרמב"ן שאינו יכול לרוץ עם הכיס ולהביאו לביתו בכה"ג אלא היכא שיכול להביאו לביתו בפחות פחות מד' אמות אבל אם אינו יכול להביאו לביתו פחות פחות מד' אמות דאיכא סכנה שמא יאבד ממנו שלסטים או נכרים יגזלוה ממנו אם יביאנו בכך נראה דגם לדידיה שרי לרוץ עם הכיס דלעולם יש סברא לומר דאי לא שרית ליה איסורא זוטא עביד איסורא רבה ונראה לי דאפילו אם אין שם חשש לסטין אלא שבדרך יש מים לדלג שהיא רחבה יותר מד' אמות וכיוצא בזה שאם אי אתה מתיר לו אלא להביאם בפחות פחות מד' אמות יצטרך לאבד כיסו ואם אתה מתיר לו לרוץ תחתיו יוליכנו בלא איסור דאורייתא שלא יעשה עקירה והנחה דשרי ליה לרוץ תחתיו עד ביתו ויזרקנו כלאחר יד ולכל הפירושים כשהוא רץ עם הכיס צריך שיתחיל לרוץ מבעוד יום כדי שלא יעשה עקירה בשבת כמ"ש ספר התרומה ולדידן דלית לן רשות הרבים אלא כרמלית אפשר דבכל ענין שרי ודברי ספר התרומה צריכין עיון דמשמע דאי עביד עקירה בשבת שיהיה אסור דהא קיימא לן דעקירה בלא הנחה אינה כלום והכי פשיט תלמודא גם צ"ע כי הר"ן כתב בשם הרמב"ן דאינו יכול לרוץ וכיסו עמו ומגיד משנה פרק י"ג מהלכות שבת כתב בשם הר"ן דיכול לרוץ וכיסו עמו כמו שיכול לרוץ בחבילתו: