שלטי הגיבורים על שבת לז:

לדברי התוס' וכן נראה מל' הגמ' דאם נתכוין לכתוב אות אחת וכתב ב' והן אותיות דלא צריכי זיונים חייב אבל אם הם אותיות דצריכי זיונים כגון שנתכוין לכתוב ח' וכתב ב' זיינין דצריכי זיונים פטור כיון שלא עשה להם הזיונים כי הזיינים הם מאותיות שעטנז גץ וכתבו התוס' להדיא בגמ' דף ק"ד דאפי' נתכוין לכתוב ב' זיינין אם חסר התגין פטור ונראה מהכא דהתגין הן מגוף האות ואינו נקרא אות שלם עד שיהיה לו התגין ומכאן ראיה למ"ד אם חסר התגין בס"ת פסול מיהו מההיא דמחייבינן גבי שבת היכא דשקליה לגגיה דחי"ת ועביד ב' זיינין יש ראיה למ"ד דס"ת שאין בו תגין כשר דהא באו' חי"ת ליכא תגין דאינה מאותיות שעטנז גץ ולפי זה נמצא דפליגי הני תרי סתמי אהדדי ור"ת כתב נתכוין לכתוב ט' ועלה בידו נז שלא הדביק ירך הט' חייב משמע דלדידיה אפי' לא עשה התגין חייב דהא ט' לא בעי תגין אלא לרגל שמאלי ולא לרגל ימיני ובשלמא על הזיי"ן איכא תגין שהוא רגל שמאלי מהט' אבל על הנו"ן שהוא רגל ימיני מהט' ליכא תגין ואעפ"כ מחייב רבינו חננאל משום כותב שתי אותיו' אלמא דס"ל דתגין אינן מעכבין אם לא שנא' דס"ל כהגהות מיי' שכתבו דט' וע' וצ' וש' צריכין תגין לכל הראשים ור"ת פי' נתכוין לכתוב ט' ועלה בידו פ"ז כי הימיני דהט' דומה לפ' והשמאל דומה לז' חייב והיינו כמ"ד דתגין מעכבים ומיי' פי"א מהל' שבת כייל ותני דין נתכוין לכתוב ח' עם דין כתב ע"ג כתב ועם דין הכותב אות א' סמוך לכתב ובכולהו קאמ' חייב ודבריו תמוהי' דהא דין כתב ע"ג כתב וכותב אות א' סמוך לכתב פטור והלכך הכרח לומר דאיכא טעות הדפוס ואפשר דכיון דס"ל למימר דאין התגין מעכבין כמו שכתב להדיא פ' ז' מהל' ס"ת אם כן ס"ל דאפילו נתכוין לכתוב ח' וכתב ב' זיינים דצריכי תגין חייב דתגין אינן מעכבים ומ"מ צ"ע לדידיה מאי האי דקאמר שם בגמ' הא דבעי זיוני הא דלא בעי זיוני וצ"ע ואפשר דמיי' מפרש ההיא דגמ' דקאמר הא דזייני הא דלא זייני כדמפרש לה רבינו ישעיה שנביא דבריו לפנינו גם כתב מיי' דמגיה אות א' ועשה אותה שתים כגון שחלק אות הח' ועשה אות' זיינים חייב והשמיט דברי רבא ופליג עם ריא"ז שלפנינו: לשון ריא"ז וכן אם כתב אות אחת והשלימה לספר ואפי' נטלו לגט של ד' והשלימו לספר בין בסוף הספר בין באמצעו ה"ז חייב שהרי אם היה הספר מוטעה והגיה בו אות א' הרי הוא מתקן כל הספר וראוי להתחייב עליו אפי' באות אחת. היה צריך לכתוב שני זיינין וכסבור שהוא צריך לכתוב אותיות אחרות והתחיל לכתוב ח' ועלו בידו שני זיינין שהיה צריך להן אם עלו בידו הזיינין מזויינין בזייונין שלהן כהלכתן ה"ז חייב שהרי כתב שתי האותיות הצריכות לו כמבואר בקונטרס הראיות ואם לא היו הזיינין מזוינים בזיונין שלהם פטור שהרי הוא צריך לזיינן ואלו דומין לחי"ת ולא חייבו ברושם ב' אותיות אלא כשהוא צריך להם כמבואר בקונטרס הראיות:

קרע על מנת שלא לתפור ויש לו צורך באותה קריעה כגון שהוא קורע על מת שהוא חייב לקרוע עליו או צריך לתקן לעצמו בגד קרוע כגון שצריך לתקן לכל אדם בגד הראוי לו הרי זה חייב על קריעתו וכמבואר בקונטרס הראיות: