שלטי הגיבורים על שבת לז.

לשון ריא"ז העושה נקב בלול של תרנגולים שהוא מחובר לקרקע ועושין בו נקב להכניס בו האויר ולצאת ממנו הבלי הסרחון כמו שמבואר לפני' בפ' חבית הרי זה חייב משום מכה בפטיש שאותו הנקב הוא גמר מלאכתו כמבואר בקונטרס הראיות:

לדברי רש"י דס"ל בפ' כלל גדול דף ע"ה דאין בנין וסתירה בכלים אע"פ שעושה כל הכלי הכא לא מחייב נמי משום בנין דאין בנין בכלים וכן לדברי רא"ם שהביאו הגהות מיי' והגהות מרדכי דבריו אבל לדברי התוס' דמחלקין בין בנין לבנין ואמרי דהא דאמרו אין בנין וסתירה בכלים ה"מ בשאינו בנין וסתירה אבל אם הוא בנין שלם או סתירה שלימה דאפי' בכלי שייך בנין וסתירה אם כן הכא נמי יתחייב משום בונה וכן כתב מיי' בהדיא פרק י"ד מהלכות שבת דחייב משום בונה וכן סמ"ג לאוין ס"ה וטור א"ח סי' שי"ד ויש קושיא בדברי מיי' לדבריו שבפ' י' כתב דעושה נקב בלול של תרנגולים חייב משום בונה ובפ' כ"ג מהל' שבת כתב דחייב משום מכה בפטיש וכן יש קושיא בדברי סמ"ג והארכתי זה בחדושי בס"ד: לשון ריא"ז וכן יד של עץ הניתן בנקב הקורנס ותקע בו יתד כדי לחזקו חייב משום מכה בפטיש הנגר העושה כלים במעצד וכן נפח שעשה כלים בקורנס ולא גמר מלאכתו הרי זה חייב משום בונה שלא אמרו אין בנין וסתירה בכלים אלא בדבר שאינו צריך מעשה אומן כמו שביאר מז"ה בפסקיו וכמבואר בקונט' הראיות:

מיי' פי' בפי' המשניות סמניות לשון סימנין כמו שכותבין בני אדם א' שיורה על אחד וב' שיורה על שנים ורבינו האי פי' סימניות הן אותיות שאינן ידועות בכתב שהן נקראות סימנים בעלמא כגון נונין הפוכות דכתיב גבי ויהי בנסוע הארון: