שלטי הגיבורים על שבת לו:

מיי' פט"ו מהל' שבת כתב להדיא שאם היו דופנות הספינה למעלה מי' מן הים שמוציא זיז כל שהיא וממלא שהרי דרך מקום פטור הוא ממלא ומן הדין היה מותר למלאות אפי' בלא זיז דהמוציא מרשויות דרבנן כגון מרה"י לכרמלית או מכרמלי' לרה"ר דרך מקום פטור שרי לכתחילה והכי נמי הכא דדופנות הספינה שהן למעלה מן המים עשרה הן מקום פטור דכל למעלה מי' בכרמלית הוי מקום פטור ומיהו הכא צריך לזיז משום היכרא שלא יטעה בין הכא ובין כרמלית גמורה וכן דעת הטור או"ח סי' שנ"ה מיהו הרשב"א וסייעתו ס"ל שאפי' ברשויות של דבריה' אסור להחליף דרך מקום פטור ולפיכך אפי' הזיז למעלה מי' או דופני הספינה צריך שיהיה בו ד' על ד' ולא סגי בזיז כל שהוא וכשאינן גבוהים דופנות הספינה עשרה מיי' וסמ"ג וטור ורבינו כתבו דצריך להוציא דף ד' על ד' כאשר כתבתי בחדו' והגהות המרדכי כתב בשם רשב"ם וריב"א דסגי בזיז כל שהוא דמקרקע המים משחינן להו לעשרה דכרמלית וא"א שלא תהיה לעולם יותר מעשרה מקרקעות המים לדופני הספינה:

התוספות כתבו דדוקא במידי שאין דרכו להיות אצל רה"ר הוא דאין שייך לגזור כחו בכרמלית כגון בספינה שדרכה להיות תדיר בכרמלית שרי לזרוק על דופני הספינה אע"פ שהולך לים דהוי כחו בכרמלית ואפי' לדידן דלית לן רה"ר גמורה לא התירו כחו בכרמלי' ומפני זה אסרו לשפוך מים על פי הביב והן הולכין לכרמלית אם אין מכוסה ד' אמות בכרמלית וכ"כ מהר"ם והביא דבריו המרדכי וכן הוא דעת סמ"ג לאוין ס"ה ומיי' פט"ו מהל' שבת כתב דמותר לשפוך מים על פי הביב והמים יוצאים לכרמלית דאפילו במקום שדרך להיות אצל רשות הרבים לא גזרו כחו בכרמלית:

מיי' פ"ג מהל' עירובין ובפי' המשניות פי' מוקפות מוקפות ממש מחיצות וכי חזרו ונקשרו בשבת דאמרי' שחזרו להיתרן הראשון דוקא בשוגג אבל חזרו ונקשרו במזיד לא הוי מחיצה מועלת לטלטל אלא לזרוק וכן פי' מיי' פ"ג מהל' עירובין והתוס' והרא"ש פליגי על זה ומתירין אפי' חזרו ונקשרו במזיד כיון דאין המחיצה באה אלא להתיר איסור דיורין ומרדכי שם כתב דדוקא אם אינן גבוהות עשרה מן המים הוא דאסור לטלטל מן ספינה לספינה כשאינן קשורים יחד אבל אם הם גבוהין עשרה מן המים הוי מפיק מרה"י לרה"י דרך מקום פטור ושרי אפי' רה"ר בינתיים ואני ראיתי ולא אבין דאם כן לדידיה יהיה מותר להוציא מרשות לרשות דרך מקום פטור אפי' רה"ר באמצע וזה אינו דבהדיא אמר דף צ"ז דהמושיט מרה"י לרה"י דרך רה"ר אפי' למעלה מי' חייב ולא שרי אלא דוקא זורק וצריך נמי שיהיה תשמישן שוה וכמה תנאים אחרים שלא הזכירו המרדכי שום אחד מהן ומיהו דברי המרדכי אלו אתי כמאן דפסק דברשויו' דרבנן מותר להחליף וכבר זכרנו למעלה דאיכא למאן דאסר ולדידהו אסור לטלטל מזו לזו אפי' למעל' מעשרה: