שלטי הגיבורים על שבת כג:

בדין הטמנת צונן לרש"י הוי מותר להטמין הצונן מפני החמה שלא יחמו בשבת עצמו אבל להטמין הצונן כדי לחממו אסור אפי' הטמינו בדבר שאינו מוסיף הבל ומיי' פ"ד מה' שבת מתיר להטמינו כדי שלא יצטנן ביותר או כדי שתפיג צנתו והוא שיטמין בדבר שאינו מוסיף הבל וכן כ' הטור א"ח סי' רנ"ו: לשון ריא"ז ונראה בעיני שאם היה תבשיל שנצטנן לגמרי מותר להטמינו אחר חשיכה אפי' בדבר המוסיף כגון אם היה רוצה להטמינה במים חמין כדי לחממן שלא אסרו להטמין אחר חשיכה משום שמא ירתיח אלא בדבר שהוא חם אבל בדבר שהוא צונן מותר שהרי אפי' בדבר שהוא חם אם היה בכלי שני מותר ואם היה הדבר צריך בישול אפילו מבעו"י אסור להטמינו (אפילו בדבר שאינו מוסיף) [בדבר המוסיף] בין אם הי' חם בין אם היה צונן כמבוא' בק"ה:

לפי גי' התוס' וסמג לא שרי אלא להוסיף ולא להחליף ומיי' פ"ד מה' שבת שרי להוסיף אבל לא ע"י חילוף כגון שיפנה מכסוי שחומו מעט לכסוי שחומו הרבה ויש מתירין החילוף והכיסוי בכל ענין רק שלא יהיה דבר המוסיף הבל והטור א"ח סי' רנ"ז מסכים לפי' מיי' והוא שנתבשל התבשיל כל צרכו דאל"כ היה אסור להוסיף עליו כסוי או חום אפי' דבר שאינו מוסיף הבל:

ולפי' רש"י נמי הא דאמרי' פינה ממיחם למיחם דמותר להטמין אפי' בשבת צ"ל לפי פי' דמיירי כגון שפינן כדי לקררן ולפי' מיי' וטור אין אנחנו צריכים לזה כל שפינה התבשיל מקדרה שנתבשל בה לקדרה אחרת מותר להטמינו בדבר שאינו מוסיף הבל אפי' משתחשך:

בטעם הדבר איכא פלוגתא דרש"י ור"ת ור"י והר"ז שהביא הר"ן וקשה לי על דברי הר"ז מאבן שבדלעת ואיתא פ' כל הכלים דף קכ"ה ומאבן שעל פי החבית שהאבנים הם בסיסים לכלי היתר ולא ההיתר בסיס להס ואפ"ה קרי להו נעשו בסיס לדבר האסור וכשאין הקדירה מגולה כלל רוב הפוסקים הסכימו שאינו יכול לטלטלה שהרי אין לו במה לאחוז הקדרה ולפי דברי התוס' שם משמע דאפי' היא מכוסה לגמרי יכול ליטול בידים מעליה דבר שאינו ניטל: לשון ריא"ז טמן וכסה בדבר שאינו ניטל בשבת או שטמן בדבר הניטל וכסה בדבר שאינו ניטל אם הכסוי מגולה מקצתו אוחזו במקום המגולה ומגביהו ונוטל ומחזיר ואם אינו מגולה מקצתו אינו נוטל כדברי מז"ה ול"נ שאע"פ שאינו מגולה מקצתו תוחב בפי הקדרה כוש או כרכר ומגביה הקדרה וננערות הגיזין מעליו או מטה הכלי שטמן בו על צדו והן נופלות ונוטל הקדירות לפי שטלטול מן הצד הוא ואינו טלטול כמבוא' בקונטרס הראיו':

לשון ריא"ז מניחין מיחם ע"ג מיחם וקדרה ע"ג קדרה או מיחם ע"ג קדרה וקדרה ע"ג מיחם ואפי' בשבת כמו שביאר המורה:

וטעם איסור ריסוק הברד איכא פלוגתא בין מיי' וסמג והרמב"ן והרשב"א ובין רש"י ורבי' ברוך והרא"ש והטור ויש נפקותא לענין נתינת הפשטיד"א כנגד האש ורחיצת ידים בברד ושלג בשבת כשמעורב עמהם מים אחרים ושפשוף ידים במלח ורחיצת ידים בבורית ולהשתין ע"ג שלג וקצתם הוזכרו בדברי הטור סי' שי"ח וש"כ ובדברי מ"מ פ' כ"א מה' שבת ומרדכי יעוין שם.