שלטי הגיבורים על ראש השנה ט:

נכרי שהביא לישראל לולב ביו"ט מחוץ לתחום כתב הרשב"א שמותר ליטלו שלא אסרו חכמים דבר שהובא מחוץ לתחום אלא לאותו שהובא בשבילו ואפי' הוא מותר לטלטלו ולא אסרוהו אלא באכילה ובהנאה ומצות לאו ליהנות ניתנו משמע דגם בשופר יש להתיר אם מביאו הנכרי מחוץ לתחו':

אפי' דבר שאין בו אלא איסור דרבנן כגון (סכינא)[מגל] שאין דרך לתקנו בו והוי כלאחר יד שהעמידו דבריהם לבטל דברי תורה בשב ואל תעשה וכתב הר' יונה דוקא ישראל אסור לעשותו אבל מותר לומר לנכרי לעשותו כיון שאין בו אלא משום שבות דאמירה לנכרי שבות ושבות במקום מצוה שרי והתוספות לא כתבו כך במס' שבת: לשון ריא"ז ואין חותכים אותו בין בדבר שהוא משום שבות מד"ס ובין בדבר שהוא משום לא תעשה מלאכה שהוא מלאכה של תורה ונראה בעיני שאסור להביאו מחוץ לתחום ע"י נכרי כמבואר בקונטרס הראיות:

מותר לומר לקטן שלא הגיע לחינוך שיתקע בשבת כדי להתלמד לתקוע אבל אם הגיע לחינוך אסור לומר לו לתקוע ואם תקע מעצמו א"צ למחות בידו: לשון ריא"ז אין מעכבין את התינוקות לתקוע ביו"ט של ר"ה ואם היה קטן שהגיע לחינוך וראוי לחנכו במצות מתעסקים בו ללמדו אפי' בר"ה שחל להיות בשבת ואם לא הגיע לחינוך מעכבים אותו מלתקוע בשבת כמבואר בקונט' הראיות והנשים מעכבים אותן מלתקוע אפי' ביו"ט של ר"ה ומז"ה אומר שאין מעכבי' אותן אלא כשהן מברכות על התקיעה הואיל ומתכוונות למצוה הן עוברות בבל תוסיף וכן בהנחת תפילין ובכל מצות עשה שהן פטורות עליהן וכבר ביארתי בקונטרס הראיות שאין הנשים עוברות על בל תוסיף במצוה שלא נצטוו עליה כמו שאין האיש עובר על בל תוסיף אם יניח תפילין במקום שאינו ראוי להניחן וכמו שאין ישראל עובר בבל תוסיף אם יברך ברכת כהנים שלא נצטוה עליה אלא הכהנים ואעפ"כ הנשים אסורות לתקוע ביו"ט של ר"ה אפי' בלא ברכה הואיל ואינן מצוות בדבר הרי יו"ט של ר"ה אצלן כשאר יו"ט שאסור לכל אדם לתקוע בשבתות וי"ט ואפי' טלטול השופר אסרו חכמים וכן אסור לנשים להניח תפילין אפי' בלא ברכה מפני שנראה כדרך החיצונים שעוברים על דברי חכמים ואינן רוצים לדרוש המקראות כמותן וכן המוסיף על המצות אינו עובר על בל תוסיף עד שיתכוין להוסיף על המצות ולפיכך אנו יושבין בסוכה ביום ח' וכן תוקעין בשופר ביום ב' של ר"ה ואוכלין מצה בליל ב' של פסח ומברכים עליה על אכילת מצה אע"פ שי"ל שמא חול הוא והרי הוא מוסיף על המצוה כיון שאינו מתכוין להוסיף שאין עושין כן אלא משום ספק אינם עוברים משום בל תוסיף וכן המרבה בתקיעו' אינו אלא כמרבה בתפלה וכן המרבה בנטילת לולב לנענע בו אינו מתכוין להוסיף על דברי תורה אלא להידור מצוה הוא מתכוין: