שלטי הגיבורים על ראש השנה י.

פרש"י ג' כחות בעלמא כל שהוא ולפי זה צריך לזהר בשברים שלא יאריך בכל שבר יותר מג' יבבות שהן ג' כחות כל שהוא שא"כ יצא מכלל שבר ונעשה תקיעה שהרי שיעור תקיעה כג' קולות של כל שהוא וצריך להאריך בתקיעה של תשר"ת יותר משל תש"ת ובשל תש"ת יותר משל תר"ת דהא שיעור תקיעה כתרועה ותשר"ת אנו עושין משום שמא תרועה הוא גנח ויליל על כן צריך להאריך בתקיעה כשיעור שניהן ותש"ת משום שמא תרועה היא שברים שהם ג' קולות מופסקים הלכך צריך להאריך בתקיעות כשיעורן ותר"ת שמא הוא יליל שאינו אלא קול אחד לכן א"צ להאריך בתקיעה אלא כשיעורו ומיהו אם מאריך הרבה בכל תקיעה אין לחוש שאין בה שיעור למעלה ויכול להאריך בה כמו שירצה וכן בתרועה אע"ג דשעורה כג' יבבות יכול להאריך בה כמו שירצה וכן בג' שברים אין לחוש אם מוסיף עליהם ועושה ארבע או חמשה כי שברים תרועה היא ויכול להאריך בה כמו שירצה אבל בעל העיטור כתב מסתברא ג' שברים ג' קולות קטנים מופסקות וג' יבבות כשיעור ג' שברים אלא שאין הפסק ביניהם ולא פליגי בשיעור אלא שזה שברים קטנים בהפסק כגון גונח וזה עושה בלא הפסק והוא יליל והכל שוה וכן כתב מיי' ולפי זה א"צ להאריך בתקיעה של תש"ת יותר משל תר"ת וסברא ראשונה היא דעת התוספות וכן דעת הרא"ש:

כתב ר"ת דג' שברים צריך לעשותן בנשימה אחת שהיא במקום תרועה אבל ג' שברים ותרועה דתשר"ת לא עבדינן בנשימה אחת דגנוחי ויליל בנשימה אחת לא עבדי אינשי וכן כתבו רוב המפרשים שחושבין ל' קולות בתקיעות אבל רי"ץ גיאת כתב שצריך לעשותן בנשימה אחת וע"כ לא חשב. בהן אלא כ"ז קולות וכן כתב הרא"ש וז"ל ושברים ותרועה יש לעשותן בנשימה אחת משום דילמא גנוחי גנח וילולי יליל והכל תרועה אחת ואע"פ שאין דרך האדם לגנח וליליל בנשימה אחת מ"מ תרועה היא גנוחי ויליל ובעינן שתהא התרועה בלא הפסק ואם תקע תקיעה ותרועה ותקיעה בנשימה אחת לכאורה לא יצא שאין כאן לא ראש ולא סוף ומיהו בירושלמי לא משמע כן דגרסינן התם עשאן בנפיחה אחת יצא ע"כ ואם האריך בתקיעה אחרונה של תשר"ת כשיעור ב' תקיעות כדי שתעלה לשם תקיעה אחרונה של תשר"ת ובשביל הראשונה של תש"ת קאמר בירושלמי שאינו עולה לו כלל אפילו במקום אחרונה של תשר"ת אבל בגמרא דידן מוכיח שעולה לו בשביל אחד ולא בשביל שתים. ואם טעה בתקיעות כגון שכשסיים תש"ת אחר שתקע ב' שברים התתיל להריע וכיוצא בזה הסכימו האחרונים שלא הפסיד התקיעה שתקע אלא חוזר ותוקע ג' שברים ומריע ותוקע: לשון ריא"ז וכן נראה בעיני שצריך להפסיק בין תקיעה לתרועה שלא יהא תוקע ומריע בנשימה אחת כמבואר בקונטרס הראיות ואחר שבירך לתקוע תוקע שלשים תקיעות הללו תשר"ת תש"ת תר"ת ג"פ ואם ירצה תוקע ג"פ תשר"ת וג"פ תש"ת וג"פ תר"ת: