שלטי הגיבורים על ראש השנה ז.

והיינו דאמרי' שיעור שופר טפח דהיינו ד' אצבעות בגודל שהן ה' אצבעות בינוניות וששה בקטנות ושיאחזנו בד' אצבעות בינוניות ומה שיראה לכאן ולכאן משלים והאי דקאמרינן כדי שיאחזנו לאו אתוקע קאי דא"כ ה"ל למתנייה בהדיא הכל לפי מה שהוא אדם ואגרופו של בן אבטיח הוא גדול טפי אלא כדי שיאחזנו אדם סתמא דהיינו טפח כדפרישית והרי"ץ גיאות כ' (שא"צ) [שצריך] טפח שוחק כדי שיראה לכאן ולכאן ולמאי דפרשינן א"צ:

ואם התחיל לתקוע בבור ועלה חוץ לבור וגמרה יצא שכל מה ששמע בין בפנים בין בחוץ היה קול שופר ואחרים לא יצאו אע"פ שבסוף התקיעה שמעו קול שופר כיון שלא שמעו קולו בתחלה לא יצאו שהשומע תחלת התקיעה בלי סופה או סופה בלי תחלתה ואין באותו מקצת שיעור תקיעה לא יצאו וב"ה כתב שאפי' אם יש במקצתה שיעור תקיעה לא יצא: לשון ריא"ז העומד על שפת הבור אם קול שופר שמע יצא ואם קול הברה שמע לא יצא ואע"פ שהוא שומע קול שופר בתחלת התקיעה קודם שיתערב הקול אינו יוצא שהרי אין בה שיעור תקיעה עד שמתערבת התקיעה בסופה וכן אם שמע תחלת התקיעה מתוך הבור בערבוב וסוף התקיעה שמע חוץ לבור לא יצא בסוף התקיעה שאין שיעור בסופה בלא תחלתה ואם יש שיעור בסוף התקיעה נראה בעיני שיוצא בה שהרי תקיעה שלימה היא ואין חוששין על תחלתה וכן אם שמע מקצת תקיעה קודם שעלה עמוד השחר ומקצת תקיעה לאחר שעלה עמוד השחר שהרי אין שיעור התקיעה בסופה ואין תוקעין אלא ביום ולא בלילה שנאמר יום תרועה יהיה לכם היה תוקע לעצמו בתוך הבור והיה תוקע ועולה עד שהשלים התקיעה חוץ לבור ה"ז יצא ואין חוששין שמא יוציא ראשו לחוץ ועדיין השופר תוקע לתוך הבור: