שלטי הגיבורים על ראש השנה ה:

לשון ריא"ז מן הדין שנעשה בזמן הזה כל יו"ט יום א' שהרי אין קובעין היום ע"פ הראיה אלא כל בתי דינין שבישראל קובעין היום על דרך א' שביארנו ודבר פשוט הוא לכל הגליות ואין שום ספק בדבר ואין עושין היום יו"ט ב'. אלא שמפני שמנהג אבותינו כמו שהיו אבותינו נוהגין לעשות שני ימים מפני שהיו מסופקים בקביעות של ב"ד הגדול שהיו קובעים ע"פ הראיה כך אנו נוהגין לעשות עכשיו כל יו"ט ב' ימים חוץ מיוה"כ שאף בזמן שהיו קובעין ע"פ הראיה היו נוהגים הגליות לעשות יוה"כ יום א' והיו סומכים על רוב השנים שא"א לצבור להתענות ב' ימים וב' לילות ובא"י שהיו נוהגין אבותינו יום א' על פי שלוחי ב"ד גם היום עושים יום א' שהרי אין הגליות עושין ב' ימים אלא מפני מנהג אבותיהם וכבר בא"י היו נוהגים לעולם יום א' וכן בכל העיירות הסמוכות להן שהיו מגיעים שם שלוחי ניסן ושלוחי תשרי ורגילין בה שלוחי ב"ד ראוי להם לעשות יום א'. יו"ט של ר"ה עושים היום שני ימים בכל מקום לפי שאף בב"ד הגדול היו עושים לפרקים ב' ימים שכל יום ל' לאלול היו עושין אותו קדש שמא יבאו עדים בו ביום ואם לא באו עדים בו ביום נוהגים אותו היום קדש ולמחר קדש וכן אם באו עדים מן המנחה ולמעלה לא היו מקבלין עדותן מפני שאמרו כבר בתמיד של בין הערבים שיר של חול ואם היו מקבלים עדותן היה ראוי לומר שיר של קדש שהיו רגילין לאמרו בתמיד של בין הערבים והואיל ואין מקבלין עדותן נוהגים אותו היום קדש ומחר קדש שכל יום ל' לאלול נוהגים אותו היום קדש לעולה בזמן הזה אנו נוהגים לעשות ר"ח אחר חדש מלא שני ימים שמקדשין יום ל' ויום ל"א ומתפללין בשניהן תפלת מוסף לפי שרוב הפעמים המולד נולד ביום ל' קודם חצות וא"א שתראה הלבנה בו ביום וראוי לקבוע בו ובימים הראשונים לא היו עושין כן כמבואר בקונטרס הראיות בפ"ב של תענית:

כתב הטור נמצא שיש בו ג' חלוקים של פרה פסול אפי' בדיעבד וה"ה בקרני רוב החיות שהן עצם א' ואין שמם בלשון הקודש שופר שאין נקרא שופר אלא מקרנים החלולים שיש להן זכרות בפנים ונקלף גלדן מן הזכרות כגון של כבשים ואילים ועזים אבל רוב החיות הן עצם א' ופסולים כמו של פרה וכל שאר המינים כגון יעל ועזים כשרים בדיעבד אפי' הן פשוטים ולכתחלה בעינן שיהא כפוף ואפי' בשל עזים ומ"מ מצוה מן המובחר לחזור אחר של איל לזכור עקידת יצחק ומיי' כתב כל השופרות פסולים חוץ מקרן הכבשים והכל תפשו עליו בזה לשון ריא"ז כל השופרות כשרים לתקוע בהן בר"ה חוץ משל פרה מפני שהוא קרן שנאמר בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו ואינו נקרא שופר ואע"פ שכל השופרו' כשרים מצוה לתקוע בשופר כפוף של איל: