שלטי הגיבורים על ראש השנה ד

לשון ריא"ז אין קובעין יו"ט של ר"ה קודם חידוש הלבנה לעולם והוא הנקרא מולד ואפי' ביום המולד אין קובעין אא"כ עברו אחר המולד ו' שעות כגון שהיה המולד קודם חצי היום שא"א שתראה הלבנה בסוף ו' שעות בו ביום אבל אם היה המולד בחצי היום או אחר חצי היום שאין עוברים עליו ו' שעות בו ביום אין ראוי לקבוע בו יו"ט לפי שאין הלבנה נראית אחר המולד עד שש שעות וכן כל החדשים כולן אין קובעין ר"ח למנות ממנו ימי החדש קודם חידוש הלבנה וכך אנו נוהגין בזמן הזה שנאמר החדש הזה לכם ראש חדשים מלמד שהראה הקב"ה למשה הלבנה בחדושה ואמר לו כזה ראה וקדש וע"כ נקרא חדש על שם חדוש הלבנה. אין חדושה של לבנה פחותה מכ"ט יום ומחצה ותשצ"ג חלקים לפיכך אנו עושין החדשים אחד מלא של שלשים יום ומקדשים יום שלשים וא' וא' חסר של כ"ט יום ומקדשין יום ל' והרי יש בין שניהם ב"פ כ"ט ומחצה ואין עושין לעולם חדש פחות מכ"ט ולא יותר על ל' ומפני תשצ"ג שיש יתירות בכל חדש על כ"ט ימים ומחצה מעברין לפעמים א' מן החדשים [החסרים] עד שיהיו בשנה ז' חדשים מלאים וה' חסרים. משבטל ב"ד הגדול אין קובעין ע"פ הראייה אלא יש חשבון ידוע לכל בני הגולה שתקנו להם חכמים הקדמונים וקובעין בו כולם ע"ד א' ועושין כל החדשים א' מלא וא' חסר ונמצאו ימות השנה שנ"ד ונמצא בין יו"ט ראשון של ר"ה זו ליו"ט של ר"ה של שנה האחרת ד' ימים שהרי כל ימות השנה כלין ז' ז' ונשארים ד' ימים ובשנה מעוברת עושין חדש העיבור חדש מלא שהוא ל' יום וכשכלין ז' ז' ישארו מחדש העיבור ב' ימים ומכל שנה נשארים ד' הרי ו' ימים ונמצא בין ר"ה זו לר"ה הבאה ו' ימים ויום ר"ה של שנה זו מן המנין ושל שנה הבאה אינו מן המנין ולמה עושין חדש העיבור חדש מלא לפי שכשאתה מחשב ימי י"ג חדש שכל חדש הוא כ"ט ימים ומחצה ותשצ"ג חלקים כמשפטו כולן כלין ז' ז' וישאר תמצית שלהם חמשה וכ"א שעה ותקפ"ט חלקים סימן לדבר הכ"א תקפ"ט והם חסרים מו' ימים דבר מועט ואותו החסרון משתלם בשאר השנים לפי הסדר שאנו עושין בשנים הפשוטות והמעוברות כמבואר בקונט' הראיות. בסוף כל כ"ח שנה התקופה חוזרת על מכונה ותהיה תקופת ניסן בתחלת ליל ד' כמו שהיתה התקופה הראשונה לפיכך אם שכח אדם התקופה שבימיו יחשוב כל השנים משנברא העולם ועד שנה שעומד בה ולא תהיה אותה השנה מן המנין וישליך כל אותן השנים כ"ח כ"ח ואותן השנים שנשארו בידו ולא הגיעו לכלל כ"ח יקח מכל שנה יום ורביע ויחשוב אותן הימים וישליכם ז' ז' ואותן הימים הנשארים שלא הגיעו לכלל ז' יוסיפם על תקופה הראשונה שהוא לד"א ובמקום שכלים אותם הימים והרביעית שבידו שם נופלת תקופת ניסן שעומד בה ועל דרך זה ידע היום שתקופת ניסן נופלת בו אבל לא ידע מזה החשבון בכמה בחדש ואם ירצה יקח כל היתרון שעודפין שנות החמה על שנות הלבנה שהוא שעה ותפ"ה לכל מחזור של י"ט שנים ויחשוב כל אותו היתרון עד שנה שהוא עומד בה וישליך מאותו היתרון ז' ימים וט' שעות ותרמ"ו חלקים לפי שהתקופה הראשונה של ניסן קדמה למולד של ניסן ז' ימים ט' שעות תרמ"ו חלקים ומה שישאר בידו מאותו היתרון יוסיף אותו על מולד ניסן וימצא תקופת ניסן לפי שהתקופות אנו מונים מניסן ולפיכך מוסיף אותו היתרון על מולד ניסן למצוא תקופת ניסן ולא על מולד תשרי וכבר זה החשבון ידוע בחשבון סוד התקופות שאנו מונין: