שלטי הגיבורים על ראש השנה י:

ואם עשה ד' או ה' שברים זה אחר זה בלי הפסק אין בכך כלום שהרי לכתחילה יכול לעשו' מהן כמו שירצה אבל אם עשה ב' תרועות זו אחר זו או שתקע אחר התרועה תקיעה במתעסק שלא לשם תקיעה והפסיק בה בין תרועה לתקיעה או לאחר שתקע ג' שברים שתק והפסיק ואחר כך תקע שברים אחרים י"א דלא הוי הפסק אלא כשמפסיק בתרועה בין שברים לתקיעה או שמפסיק בשברים בין תקיעה לתרועה אבל כי האי שתקע ב' תרועות זו אחר זו או שתקע באמצע תקיעה כמתעסק לא הוי הפסק לחזור לראש אלא גומר ויוצא ולא נתקלקל הסדר והרמב"ן כתב דבכולהו הוי הפסק והביא התוספתא תקע והריע וחזר והריע וחזר ותקע אין בידו אלא אחת פירוש תקיעה אחרונה אבל הראשונה הפסיד בשביל התרועה שתקע באמצע ומזו התוספתא אין קושיא לדברי הרא"ש שכתב שאפי' גמר התרועה בטעות לא הוי הפסק שהוא לא אמר כן אלא בתשר"ת שהתרועה של הטעות היא מעין התרועה שיש לו לתקוע אבל בתר"ת שגמר התרוע' מה שמריע אחר כך הוי הפסק ואם תקע שנים תשר"ת או תש"ת או תר"ת כהוגן וטעה בשלישית י"א שצריך לחזור כל הסדר מראש ג' פעמים והרמב"ן כתב שא"צ לחזור אלא לאחרון שטעה בו:

סמ"ג כתב דבתפלת מוספין תוקעים תשר"ת תש"ת תר"ת בכל ברכה והכי איתא בערוך אבל ר"ת ומיי' וטור הסכימו לדעת רבינו: לשון ריא"ז כיצד תוקעים על סדר הברכות אחר שגמר מלכיות תוקע תשר"ת תש"ת תר"ת וכן לזכרונות וכן לשופרות ואין ראוי לתקוע ג"פ תשר"ת למלכיות וג"פ תש"ת לזכרונות וג"פ תר"ת לשופרות שיש לומר עיקר התקיעה תר"ת היא ותקיעת תשר"ת אינה כלום הואיל וג' שברים מפסיק בין תרועה לתקיע' ונמצא שלא תקע למלכיות ולזכרונות כלום וכן יש להסתפק בהיפך ולא אמרו לשומען על סדר הברכות אלא בחבר עיר אבל ביחיד שומען על הסדר כדרך שתוקעין בישיבה וא"צ לשמוע על סדר הברכות ונראה בעיני שחבר עיר היינו כשש"צ אומר תפלתו בקול רם אבל כשהצבור מתפללים כל אחד תפלתו בלחש כולן יחידים הן: