שלטי הגיבורים על פסחים ט.

סמ"ג פליג על זה וס"ל מתוך גרסתו דבית שאור ובית חמץ שנשתמש בהן חמץ בצונן אסור להשתמש מצה בחמין אבל בצונן כגון להניח בו מצה אפויה שרי וכ"כ הטור ולדברי הטור האי בית שאור מיירי נמי בשאר כלים שאינן של חרס כדמוכח מדבריו והתיר להשתמש בהן בכל מיני תשמישין בצונן חוץ מתשמיש לישה ומיימון כתב כדברי רבינו. כתב רבינו יואל דכלי חרס שבלע ע"י צונן מותר להגעילו ולהשתמש בו בפסח במידי דבלע ע"י צונן ורב האי כתב דלא מהני להו הגעלה אף בכה"ג והאריך הטור בראיותיהן עש"ב ומיירי דוקא בשאר כלים חוץ מבית שאור וחרוסת: לשון ריא"ז כל הכלים שנשתמש בהן חמץ בצונן משתמש בהן מצה בפסח בין כלי שטף בין כלי חרס חוץ מכלי שמניחין בו את השאור מפני שחמוצו קשה וכן כלי שמניחין בו את החרוסת מתוך שהוא חריף ע"י חמוצו הרי הוא כרותח ונבלע בכלי ונראה בעיני שצריך להגעילו בכלי ראשון אם הכלי ראוי להגעלה כמבואר בקונ' הראיות וכן נראה בעיני לומר בכלים שיש בהן חומן של איסור והקנקנים שיש בהן כותח שיש בו תערובת חמץ ממלאן מים ומערן ג' ימים מעל"ע כדרך שאמרו ביין נסך כמבואר בתלמוד של א"י: העריבות שמתמידים ללוש בהן את החמץ ומשהין בהן את החמץ אף ע"פ שתשמישן בצונן הרי הן ככלי שמניחין בו את השאור ונראה בעיני שהספלים שלנו שמעמלין בהן את הבצק ומשהין בהן את הבצק הרי הן ככלי שמניחין בו את השאור כמבואר בקונטרס הראיות ועוד שפעמים לשות בהן את השאור במים רותחין ור"י אומר נהגו עתה העולם שלא להשתמש בפסח אלא בחדשים ולא בישנים: