שלטי הגיבורים על פסחים ח:

הר"י מסימפוני כתב דכלי גללים וכלי אבנים די להם בשטיפה: ובתשובה לרב האי דכלי גללים וכלי אבנים שנשתמש בהן ברותחין אין להם תקנה בהגעלה דדמו לכלי חרס וצריך להסיקן בתנור עד שיתלבנו באש והטור כתב כדברי רבינו. וכ"כ מיי'. וסמ"ג כתב בשם ר"ת ורבי' שמשון דמדוכה של אבן שלנו אסורין אף בהגעלה מפני שהן כבית חרוסת: אבל בשם ר"י בן רבי' י"ט ובשם ר"י שלא נאסרו אלא ללוש בהן מצה אבל לשאר תשמישין סגי בהגעלה לענין חמץ בפסח וכ"כ הטור בשם הרא"ש ור"י ואבי העזרי ובעל הערוך והרי"ץ גאות וכתב דכך המנהג להגעיל מדוכות של עץ ואבן ובלבד שיהיו חלקים שלא יהיו בהם בקעין: לשון ריא"ז האילפסין שלנו החצובים מאבני שיש מז"ה אומר שהוא ככלי חרס שאינן ניתרים בהגעלה ור"י אומר שהן ניתרים בהגעלה ככלי מתכות וכדברי רבי' יצחק נ"ל וכן עיקר כמבואר בקונטרס הראיות:

וכן כתב מיי' דמשהי ליה בגוייהו עד דפלטי וכ' הטור בשם אבי העזרי מי יודע לשער שיעור הפליטה אולי ישהה לתוכה וחוזרין ובולעים לכן ירא שמים הרוצה להגעיל ישהה מעת לעת לתשמישן שיהא טעמן פגום וכן כתב הרא"ש דקודם זמן איסורו יכול להגעיל אפי' כלי בן יומו אפי' אין במים ס' לבטלו אבל מזמן איסורו ואילך וכן כל ימות השנה הבא להגעיל כלי שבלע מאיסור אין להגעילו אלא א"כ לא יהא הכלי ב"י או שיהא במים ס' כדי לבטלו ונוהגין להכניסן ולהוציאן מיד. טור: וכן כתב סמ"ג שנכון לעשות כן ועוד כ' מיי' שלאחר ההגעלה שוטף אותם מיד במים קרים וכ' בשם רש"י והטעם כדי שלא יחזרו ויבלעו ממים הרותחין שעליהן וכן כתב רב האי וכן כתבו סמ"ג וטור וכתבו דלא נודע הטעם דאין לחוש למה שכתב אלא שנהגו כן וכן המנהג וסמ"ג כתב טעם לזה בשם ר"י עש"ב דברים עתיקים ובחדושי הארכתי לבאר כל דברי סמ"ג בזה באורך בס"ד: לשון ריא"ז כלי מתכות וכלי עץ שנשתמש בהן חמץ כל ימות השנה מגעילן והן טהורין כיצד כלים שבלעו מכלי ראשון כגון היורות שמבשלין בהם וכן כף של עץ או של מתכו' שמכניסין בהן ומשקען במים רותחין ע"ג האור בין שהוא משקען כולן בין שהוא משקען לחצאין משהה אותן שעה אחת עד שיפלוטו בליעותן ובלבד שיהיו תחלה רחוצים ומנוקין מן החמץ ואין צריכין שטיפה בצונן אלא בקדשים כמו שמבואר בזבחים בפרק דם חטאת וכבר בארנו ענין הגעלה בסוף הלכות ממס' ע"ג ונראה בעיני שאף הכלי שהוא מערב בו בכלי ראשון הרי הוא ככלי ראשון וצריך להגעילו במים הרותחים ע"ג האור כמבואר בקונטרם הראיו': אם ערה הרותחים לתוך כלי ואח"כ נגעלו בו כלים ובלעו ממנו הרי אלו בליעתן ככלי שני כיצד הוא עושה שופך עליהם מים רותחין או שופכן בכלי ומטביל בהן כלים שרוצה להגעיל ומניחן שם עד שיפלטו:

כתב סמג בשם ר"ח דהני מאני דקוניא מיירי דוקא שחיפן בהתוך זכוכית שהוא מן החול ככלי חרס אבל היתוך עופרת מותרת בהגעלה ככלי מתכות ורש"י לא פי' כן וכתב רב האי כלי עץ מצופין בסמנים ומשתמשין בהן בחמין דינן ככלי חרס ואין משתמשין בהם בפסח: