שלטי הגיבורים על פסחים כז.

מדהביא רבינו המשנה כצורתה נראה דדעתו לפסוק כחכמים דהחילוק הוא בישנו דוקא בין כולן למקצתן אבל נתנמנמו נר' דס"ל דלעולם יאכלו וכן כתבו מיי' והר"י והרא"ש והטור כתבו דודאי ישנו כולם לא יאכלו אבל ישנו מקצתן יש חילוק בין אם נשתקעו או נתנמנמו דאם נתנמנמו אכתי יכולין לאכול אבל ישנו אפילו מקצתן חשיב סילוק ולא יאכלו אותם שישנו:

הטור כתב דאביו הרא"ש תמה על רבינו מהיכן גמר דאסור לשתות אחר הכוסות דהא לא קאמר בגמרא אלא אין מפטירין לאחר הפסח דהיינו שלא לאכול אבל למישתי שרי ומיהו המנהג פשוט שלא לשתות וכן כתבו הגאונים ורבינו יוסף טוב עלם וכתב רבינו יונה הטעם כדי שלא ישתכר וימנע מלספר ביציאת מצרים:

והטור כתב מי שאין לו אלא כזית מצה של שימור יאכל מיד כזית דמינטר כדי שיאכל מצה לתיאבון ויברך עליו המוציא ועל אכילת מצה ואינו חושש אם יאכל לבסוף דלא מינטר ותמה הרא"ש על סברת רבינו שכתב דיאכל כזית שמור לבסוף היאך יעשה כריכה אחר שיאכל כזית המשומר ויאכל שאינו שמור אחריו ויבטל טעם המצה * דברים מקוטעים כאן ובטור המה נכונים ע"ש. ויותר טוב היה לאכול בסוף כזית שמור ולא לאכול אחריו כלום וכ"כ רבינו יונה שאוכל לבסוף כזית דמינטר (ויברך עליו על אכילת מצה ולא יאכל אחריו כלום וב"ה כתב שיאכל מיד דלא מינטר) ויברך עליו המוציא ועל אכילת מצה ויאכל דמינטר בסוף בלא ברכה וגם מיימון פליג על אלפסי וכ' דיאכל כזית שמור באחרונה ויברך עליו על אכילת מצה ולא יאכל אחריו כלום:

הטור כתב דמי שאין לו יין לא יקדש על הפת בלילי פסחים שהרי אמרו לא יפחתו לו מד' כוסות וכן כתב בשם רב יוסף בר רב ורב האי גאון וב"ה ורבינו כתב שיברך על הפת המוציא וכן כתב מיי' אמנם הרי"ץ גיאת כתב שאינו מברך בשעת קידוש אלא המוציא וגומר הקידוש ואוכל ומטבל ירקות ואומר ההגדה ואח"כ מברך על אכילת מצה ובעל העיטור ורב נטרונאי כתב דמוטב שיטבול בירק מיד בלא קידוש ואח"כ יסדר ההגדה וההלל עד למעינו מים ויקדש ויברך המוציא ויגמור הקידוש ויברך על אכילת מצה ויאכל אח"כ מרור כסדר וכן נראה דעת הטור: