שלטי הגיבורים על פסחים כז:
Shiltei HaGiborim on Pesachim 27b · שלטי הגיבורים על פסחים · free full Hebrew text
Open in the reader →על מה שכתב רבינו ומברכי אינהו בהמ"ז כתב רב עמרם הרי תקנה ליודעים אם אינם יודעים אין תקנה להוציאם ולא מצי מקדש כי אם בבית אחד והאריך בזה רב כהן צדק והרא"ש כתב דיש תקנה להקרותם מלה במלה וכן כתב הרי"ץ גיאת וכ' הטור ואפשר דאף בהמ"ז יכול לברך כדי להוציאם כי היכי דברכת הלחם של מצה מוציאם כיון שהיא חובה ה"נ בהמ"ז כיון שתקנו ארבע כוסות ותקנו אחד מהם ברכת המזון הרי חובה: וכתב ב"ה מסתברא דלא מצי מברך בפה"א אשאר ירקות כיון שאינו טועם עמהם אלא יעשה טבול ראשון בתזרת ויברך בפה"א ואכיל וכי מטי למרור אכיל בלא ברכה והרא"ש כתב דמצי שפיר לברך אע"פ שאינו טועם דכיון דתקנת חכמי' היא משום היכרא לתינוקו' הוי כברכת מצוה ויכול להוציאם: לשון ריא"ז וכן מי שרוצה לברך בבתים אחרי' ולהוציאם ידי חובתן הולך ומקדש להם ומברך להם בורא פרי האדמה ועל המצה ועל המרור וקורא להם ההגדה ועושה להם כל הענין אבל אינו טועם עמה' כלום ומברכין הן ברכת המזון כדברי רבינו יצחק ול"נ שאם רצה לטעו' עמהם טועם ומברך להן כמו כן ברכת המזון ואינו אוכל עמהם מצת אפיקומן ומברך בהמ"ז ואח"כ הולך לבתים להוציאן י"ח ואוכל עמהם כל מה שירצה ובלבד שיאכל כזית מצה באחרונה שהרי יש טעם מצה בפיו כמבואר בקונטרס הראיות:
רבינו השמיט מפסקיו הא דאמר ר' אלעזר בן עזריה דהאוכל מצה אחר חצות בליל פסח לא יצא י"ח אלמא דס"ל דלית הלכתא כוותיה וכן כתב מיי'. וסמ"ג וטור כתבו דהלכה כר' אלעזר וצריך שיאכלנה קודם חצות: לשון ריא"ז ומצות אכילת מצה היא עד חצות הלילה ואם אכל אחר חצות לא יצא י"ח כמבואר בקונטרס הראיות:
וכתב הטור דהמנהג הוא לספור כך ביום ראשון אומר היום יום אחד עד שמגיע לשבעה ימים ואז יאמר היום שבעה ימים שהם שבוע אחד וביום ח' יאמר היום שמונה ימים שהן שבוע אחד ויום אחד עד שיגיע לי"ד ימים ואז יאמר היום י"ד ימים שהם שני שבועות וכן לעולם. ועוד יש מנהגים אחרים אמנם אנן נהגינן כמו שכתבנו וכתב אבי העזרי היכא דפתח ואמר בא"י אמ"ה אדעתא דלימא היום יום ד' שהוא סבור שהם ארבע וסיים חמשה והן חמשה א"נ איפכא הם ד' ופתח אדעתא דלימא ד' וטעה וסיים בחמשה מסתברא דבתרוייהו לא נפיק דבעי' פתיחה וחתימה ודאי. אם אינו יודע ופתח אדעתא דלסיים בה כמו שישמע מחבירו ושתק עד ששמע מחבירו וסיים כמוהו יצא דפתיחה וחתימה איכא ע"כ וצ"ע מ"ש הכא מדין פתח בשיכרא וסיים בחמרא דאית' פ"ק דברכו' ועיין במרדכי פ' הקורא המגילה למפרע ויש חילוק בין היכא שעיקרו דאוריי' כי הכא גבי ספירת העומר ובין דבר שעיקרו דרבנן כי ההיא דפ"ק דברכות: