שלטי הגיבורים על פסחים כו:

לפי' רשב"ם אין לעשות כוס חמישי וכן יראה מדברי רב האי. ומיי' וסמ"ג וטור כתבו שהוא רשות ומדברי רבינו וגם מדברי מיי' מוכח דאין חותמין בשום ברכה כשעושה כוס חמישי ומדברי רב שר שלום ורב עמרם והרבה מן הגאונים מוכח דמי שירצה לעשותו לא יחתום אחר הלל ויאמר עליו הלל הגדול ונשמת ויחתום וכן כתב הרי"ן גיאות וכ"כ סמ"ג בשם רבינו חיים:

י"א דכזית אפיקומן צריך לכורכה במרור ולטובלה בחרוסת ולאכול אחריו כזית מצה לבד והרא"ש כתב דא"צ אלא כזית אחד לבד ואם שכח מלאכול האפיקומן עד שאמר הב לן ונבריך כתב הרי"ף דיכול לאוכלו בלא ברכה דאתכא דרחמנא סמכינן ואבי העזרי כתב דיטול ידיו ויברך המוציא ויאכלנו וכן הדין אם לא נזכר עד לאחר ברכת המזון קודם שיברך בפה"ג ואם לא נזכר קודם שבירך בהמ"ז וגם בירך בפה"ג אינו אוכל פעם אחרת מפני שהיה צריך לברך ברכת המזון ולברך בפה"ג ומרבה על הכוסות אלא סומך על המצות שלנו וב"ה כתב דלעולם כששכח אינו חוזר לאכול דיוצא הוא בכזית שאכלבראשונ' אע"פ שאכל דבר אחר אחריו והרא"ש הסכים לדעת אבי העזרי: לשון ריא"ז ועיקר מצות אכילת מצה באחרונה היא אלא שאין מברכין עליה שכבר ברכו עליה בתחלת אכילתה והיא הנקראת אפיקומן על שם אין מפטירין לומר אחר אכילתה אפיקו מיני מזון שאסור לאכול כל דבר ואפי' מיני מגדים אחר אכילת מצה כדי שיהא טעם מצה בפיו ור"י אוסר אפי' לשתות יין אחר המצה כי אם מים לבד ומדברי התלמוד נראה שלא אסרו שתיה אלא אכילה כמבואר בקונ' הראיות. ומי ששכח ולא אכל מצה ואפי' אפיקומן ונזכר אחר ב"ה נראה בעיני שמברך המוציא ואוכל מצה כל מה שרוצה לאכול ואוכל כזית מצה באחרונה ומברך על היין כדרך שעושה בכל סעודות שבתות וי"ט ואחר אכילת מצה מברך בפה"ג ואינו חושש מפני ששותה בין ג' לד' שהרי הואיל וחוזר ואוכל יין שבתוך הסעודה הוא ויין שבתוך הסעודה אינו משכר ועוד שאינו צריך לשתות מכוס אלא מלא לוגמיו ואין לחוש על שתיה זו ואם רוצה גומר ההלל וכל הסדר ושותה כוס רביעי ואחר כוס רביעי מברך המוציא ואוכל מצת אפיקומן ומברך עליו ברכת המזון ואינו חושש מפני שמרבה בכוסות שלא אמרו חכמים אלא שלא יפחות: