שלטי הגיבורים על מועד קטן ט:

כתב בס"ה בד"א במזיד אבל בשוגג שאינו יודע שהוא אסור אין לנדותו ומיי' כתב אם הוא שוגג אין לנדותו אלא מזהירו שלא לשנות בכך:

וכתב מיי' אפי' נדה על דעת פלוני אפי' על דבר שחייב עליו נדוי ואם היה הנדוי דרך שבועה אפי' ת"ח אינו יכול להתיר לעצמו וכ"כ הרא"ש אלא יתירו לו עשרה כמו נדוהו בחלום אבל לא בעינן דתנו הלכה כהתם דשאני התם דחמיר טפי שנדוהו מן השמים:

כתב מיי' צריך עשרה בני אדם ששונין הלכות לא מצא טורח עליהם עד פרסה לא מצא מתירין לו [אפי' עשרה ששונין משנה לא מצא מתירין לו] עשרה שיודעים לקרות בתורה ואפי' עשרה שאינן יודעין לקרות לא מצא במקומו עשרה מתירין לו אפי' שלשה ומלשון הרא"ש יראה שאין לו התרה אלא ע"י עשרה דמתנו או תנו: