שלטי הגיבורים על מועד קטן י.

מקצת היום ככולו ל"ש מקצת יום ז' ל"ש מקצת יום שלשים י"א דוקא מקצת יום שצריך לנהוג אבילות קצת היום ומה שנהג בלילה לא חשבי' ככל היום וי"א דה"ה נמי מקצת הלילה חשוב ככל היום. והר"ם מרוטנבורק כתב דגבי ז' כיון שצריך ספירת ז' לא חשבינן מקצת לילה ככל היום אבל בשמועה רחוקה שאינה נוהגת אלא יום א' אם שמע בלילה חשוב ככל היום ור"ת התיר בשעת הדחק לרחוץ בליל ו':

אבל אסור לגלח אחד שער ראשו ואחד שער זקנו ואחד כל שער שבו אפי' בית הסתרים לכן כתב הראב"ד אע"פ שבחוה"מ מותר לגלח השער שעל השפה באבל כל ל' יום אסור והרי"ץ גיאות כתב שאסור כל ז' ומותר לאחר ז' וכ"כ בה"ג והרמב"ן כתב שאפי' תוך ז' מותר ליטול כל שער שעל השפה ומהצדדים כל שמעכב האכילה:

וכ"כ הרמב"ן וכתב הרי"ץ גיאות דאחר ז' מותר אפי' במספרים וכ"כ בה"ג וכ"פ בסמ"ג אבל מיי' כתב שאין חילוק בין תוך ז' בין לאחר ז' שלעולם אינו מותר אלא ידי שינוי: לשון ריא"ז וכשם שאסור לגלח כך אסור ליטול צפרנים בימי אבלו בכלי אבל בידיו ושיניו מותר בין של יד בין של רגל לכן מותר לגלח שפה המעכבת בימי אבל ובה"ג אומר שלא התירו אלא בתוך ל' אבל בתוך ז' אסור וכן נטילת צפרנים שנאסרה בכלי בתוך ז' נאסר אבל בתוך ל' נטילת צפרנים בכלי בגילוח שפה המעכבת:

ופירש ה"ר יהודה דוקא בסכין אבל לא במספרים ולזה הסכים הרא"ש: לשון ריא"ז מותר כל אדם ליטול צפרניו במועד בין של ידים בין של רגלים ומז"ה אומר שאינו מותר אלא בשיניו או בידיו אבל בכלי אסור ול"נ שאפי' בכלי מותר ליטלן במועד וכך היא שיטת ר"י בפסקיו והנוטל צפרניו בשיניו אין בהם משום מיאוס:

והראב"ד כתב שאפי' שעל השפה לא יגלח אא"כ מעכב עליו ולא נהירא להרא"ש: לשון ריא"ז שער השפה מותר להעבירו במועד מזוית לזוית והוא שמעכב אכילתו אבל אינה מעכבת אסור ואם היה איסטניס אע"פ שאינה מעכבת הרי היא אצלו כמעכבת: