שלטי הגיבורים על מגילה ח:
Shiltei HaGiborim on Megillah 8b · שלטי הגיבורים על מגילה · free full Hebrew text
Open in the reader →וכל מה שעושה לס"ת אם עשאו על תנאי להשתמש בו שאר תשמיש אם רצה מועיל בו התנאי כתב הרמב"ם תפוחי זהב שעושין לס"ת לנוי תשמישי קדושה הן ואסור להוציאן לחולין אם לא לקנות בדמיהן ס"ת או חומש ע"כ ומיהו בפ' בני העיר קאמר על כל הנך דקתני בהם שאסור לשנותם לקדושה קלה אמר רב אלא שנו אלא שלא מכרוהו ז' טובי העיר במעמד אנשי העיר אבל מכרוהו ז' טובי העיר במעמד אנשי העיר שרי אפי' למשתי ביה שכרא וכתב הרא"ש הלכך יחיד שמכר ס"ת שלו מותר להשתמש בדמיו דדמי למכרוהו ז' טובי העיר ולפי זה התפוחים יכולין בעליהן למוכרן והלוקח יכול לעשות בהן כל מה שירצה:
לשון ריא"ז כלי בהכ"נ הרי הן כבהכ"נ כגון הספסלים והיריעות שפורסים בבית הכנסת ושפורסין על הארון הרי הן כמו הארון כמו שמבואר בתלמוד א"י והלוחות והבימות אין בהם משום תשמישי קדושה והן המעלות והבימות שעושין לפני הארון שמניחין בו הספרים ואינו דומה לקדושת הארון אלא לקדושת בהכ"נ כמבואר בקונט' הראיות: נכרי שהתנדב קורה לבהכ"נ בודקין אותו אם אומר בדעת ישראל הפרשתיה מותר להשתמש בה ואם לאו טעונה גניזה חוששין שמא היה לבו לש"ש והנהנה ממנה מעל וזה מבואר בפ"א של ערכין ונראה בעיני שישראל שהקדיש דבר לבהכ"נ אע"פ שהוציא מפיו לשם הקדש אין חוששין שמא היה לבו לשמים שהרי לבהכ"נ הקדיש והולכין בנדרים אחר לשון בני אדם כמבואר בקונט' הראיות:
נראה מדברי רבינו דהא דאין מוכרין ס"ת קאי אבני העיר אבל יחיד שפיר דמי לעשות בשלו כל מה שירצה אלא שאינו רואה סימן ברכה וכ"כ הטור א"ח סי' קנ"ג דיחיד בשלו יכול למוכרו ולעשות בדמיו כל מה שירצה אפי' ס"ת ע"כ ומדברי מיי' וסמ"ג לא משמע כן והטוי"ד סי' ר"ע כתב ומיהו אם צריך למכרה כדי ללמוד תורה או לישא אשה ואין לו דבר אחר למכור שפיר דמי וכתב הרא"ש ז"ל שזה לא נאמר אלא בדורות הראשונים שהיו כותבין ס"ת ולומדין בה אבל האידנא שכותבין ס"ת ומניחין אותו בבהכ"נ לקרות בהן ברבים מ"ע על כל ישראל אשר ידו משגת לכתוב חמשה חומשי תורה ומשנה וגמרא ופירושיהן להגות בהן הוא ובניו כי מצות כתיבת התורה היא כדי ללמוד בה דכתיב ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם ועל ידי הגמ' ופירושיה ידע פי' המצות והדינין על בורין לכן הן ספרים שאדם מצווה לכותבן וגם שלא למוכרן אם לא ללמוד תורה ואח"כ לישא אשה: