שלטי הגיבורים על מגילה ז:
Shiltei HaGiborim on Megillah 7b · שלטי הגיבורים על מגילה · free full Hebrew text
Open in the reader →וכן בתים ותצרות שמתקבצים בהן להתפלל באקראי אין בהן שום קדושה:
וכן כל יחיד בשלו יכול למוכרו ולעשות בדמיו כל מה שירצה אפי' ס"ת ובהכ"נ: לשון ריא"ז יחיד שעשה בהכ"נ לעצמו אע"פ שהוא בכרכים רשאי למוכרה לכל מי שירצה והלוקח עושה בה כל צרכו שהרי זה המוכרה הוא בעליה ולא מסרה לרבים: עיר שיש בה חכם ובאין שם רבים משאר עיירות בשביל החכם יכול החכם למכור בהכ"נ של עירו עם בני עירו לפי שכל הבאים בשבילו הם באים ודעתם סומכת עליו:
לשון ריא"ז אבל בהכ"נ של כרכים שבאים שם הרבים משאר עיירות אין כל בני העיר יכולין למוכרה ולהוציאה מקדושתה לפי שכל באי העולם יש להם רשות בה ומז"ה אומר בפסקיו שאפי' כנסת של כרכים יכולין למוכרה ז' טובי העיר במעמד אנשי העיר ואין שיטת התלמוד כדבריו כמבואר בקונט' הראיות: וכתב הרא"ש ז"ל אבל של כרכים כיון דמעלמא קאתו ליה הויא להו דרבים ולא מצו מיזדבני לה ואפי' הוי ידוע שבני הכרך בנו אותה ולא סייע להם מחוץ לעיר בהוצאת בניינם אפ"ה כיון דמעלמא קאתו לה בני העיר הקדישום לדעת כל העולם אבל כנישתא דמתא מחסיא אע"פ שקדושה היא לדעת כל העולם כולם מסכימים לדעת רב אשי וההיא בהכ"נ של טרסיים הכי פירושו בי כנישתא זוטאי הואי ולא היו נכנסים בה אלא אותן בעלי אומניות והא דקאמרינן בירושלמי הדא דתימא בבהכ"נ של יחיד אבל של רבים אסור שאני אומר שמא אחד מסוף העולם קנוי בה פי' יש לו זכייה בה ואפי' הסכימו כל הרגילים ליכנס לזאת העיר למוכרה שמא יש אחד בסוף העולם שהיה סמוך לעיר הזאת והיה רגיל ליכנס בה ולדעתו הוקדשה ירושלמי ע"כ כשבנייה לשם בהכ"נ בנייה לשם חצר והקדישה מהו נשמעיניה מן הדא קונם לבית זה שאני נכנס ונעשה בהכ"נ הדא אמרי' בנייה לשם חצר והקדישה קדשה אימתי היא קדשה מיד או בשעת תשמיש נשמעין מן הדא כו' ע"ש:
כתב הרא"ש ז"ל בבית הכנסת של כפרים איירי אבל של כרכים לא מהני מידי טובי העיר למוכרו ואכל הני דמתני' קאי הלכך יחיד שמכר ס"ת שלו יכול להשתמש בדמיו כי לדעתו הוא מוכרו ודינו כמו שמכרו ז' טובי העיר במעמד אנשי העיר אפי' למשתי בהו שכרא פי' רש"י בדמים והדין עמו משום דבהכי איירי מתניתין כדקתני לוקחין בדמיה ומיהו ה"ה בבהכ"נ יכול הלוקח לעשות בה כל צרכו אפי' ארבעה דברים שאסרו חכמים דכולה מתני' איירי כשלא מכרו ז' טובי העיר במעמד אנשי בני העיר וכן ההיא תלא דבי כנישתא רצה לקנות לזרעו ואמר ליה רב אשי שלא יוכל לזרוע בו אם לא יקנה אותו מטובי בני העיר אבל אחר שיקנה אותו יוכל לזורעו וזריעה תשמיש של גנאי דהא בתי כנסיות שבבבל על תנאי הן עשוין ובחורבנה מותר להשתמש בהן כל תשמיש שאינו של גנאי: