שלטי הגיבורים על מגילה ד.

הרא"ש ז"ל ורוב הפוסקים פליגי עם רבינו בזה וסבירא להו דלפניהם ולאחריהם בחנוכה ופורים שרי בהספד ותענית ומש"ה נוהגין להתענות בי"ג דלא עדיף לפניהם ולאחריהם דחנוכה ופורים משאר ימים דמגילת תענית וכיון ששאר ימים בטלו עיקרן ומותר להתענות בהן אע"ג דחנוכה ופורים לא בטלו עיקרן לפניהם ולאחריהם מיהא מותר ועוד יש סמך מהא דאיתא בגמ' י"ג זמן קהלה לכל היא פי' שהכל מתקבצים לתענית אסתר ובאים בני הכפרים לעיירות לומר סליחות ותחנונים לפי שבו נקהלו לעמוד על נפשם והיו צריכין רחמים ואנו עושין כמו שהם היו עושין בימי מרדכי ואסתר וכשחל פורים ביום א' מקדימין התענית ביום ה' שלפניו לפי שרגילין להרבות בו בסליחות ותחנונים ולא יתכן לעשות כן בע"ש שלא יוכל להכין צרכי שבת יש מתענין ג' ימים באדר והכי איתמר רבותינו שבמערב מתענין באדר ג' תעניות של אסתר אע"פ שאותן היו בניסן לא רצו להתענות בניסן לפי שבו נגאלו אבותינו ממצרים והוקם המשכן: לשון ריא"ז הספד ותענית אסור בין בי"ד בין בט"ו בין למוקפין בין לשאינן מוקפין אבל י"א י"ב וי"ג מותרין בהספד ובתענית אפי' לכפרים שקורין בהן:

וצ"ל עשרת בני המן בנשימה אחת ירושלמי וצריך לאומרה בנפיחה אחת ועשרת עמהם לר' נתן ז"ל הקורא מגילת אסתר בקהל צריך לסודרה כאחת מפני שהיא איגרת אבל בנשימה אחת א"צ אלא עשרת בני המן ועשרת בלבד אם מפסיק בין פסוק לפסוק הרשות בידו ושיעורו בין פסוק לפסוק ובין באמצע הפסוק כדי נשימה לבד:

וצריך להאריך וא"ו דויזתא ירושלמי א"ר יוסי בר בון צריך שיהא איש בריש דפא ואת בסופו שניץ ונתיץ כהדין קנטירא: לשון ריא"ז עשרת בני המן ומלת ועשרת צריך לאומרה בבת אחת להודיע שבבת אחת יצאה נשמתן וכן כשקורא ויזתא צריך להאריך בו שכולן נתלו בעץ אחד: