שלטי הגיבורים על מגילה ג:

נראה מדברי רבינו שאע"פ שלא קראו המגילה באדר ראשון אסור בהספד ותענית והטור כתב דהא דאמרי' ביום י"ד וט"ו דאדר ראשון והשני שוים בהספד ותעני' היינו דוקא כשקראו המגילה ובו ביום נראה להם לעבר השנה אבל אם לא קראו המגילה מותרין בהספד ותענית ובסמ"ג כתב שאסור בהספד ותענית בכל השנים אע"פ שלא קראו המגילה וכן נראה מדברי מיי' וכ"כ רי"ף שצריך להרבות בו בסעודה בי"ד אבל בטור כ' שא"צ להרבות והרא"ש ז"ל כתב כסברא ראשונה: לשון ריא"ז קראו המגילה באדר ואח"כ נמלכו ב"ד לעבר השנה בזמן שהיו השנים מתעברות ע"פ ב"ד חוזרין וקורין אותה באדר השני שכל מצות הנוהגות באדר השני בין קריאת ארבע פרשיות בין מ"מ אינן נוהגות בראשון חוץ מהספד ותענית שכשם שאסור להספיד ולהתענות בי"ד ובט"ו באדר השני בין המוקפים בין שאינן מוקפין כך אסור להספיד ולהתענות באדר ראשון בי"ד ובט"ו בין המוקפין בין שאינן מוקפין כמבואר בקונטרס הראיות:

ואומר על הנסים בבהמ"ז בהודאה ואם התחיל בסעודתו ביום ומשכה עד הלילה כתב הרא"ש שאין אומר על הנסים:

ואסור בהספד ותענית בי"ד ובט"ו לבני כרכים ועיירות שתיהן אסורות בשניהם והנשים מענות בהן שכולן עונות כאחת ומטפחות שמכות כף אל כף אבל לא מקוננות שתהא אחת מדברת וכולן עונות אחריה נקבר המת לא מענות ולא מטפחות ובהלכות ר"ח כתבתי אם יש לומר בו צדוק הדין וקדיש: כתב בשאילתות אם מת לו מת בפורים אסור להספידו ולא לנהוג אבילות ואם מת קודם פורים ופגע פורים בתוך ז' בטל ממנו גזירת ז' ודוקא פורים אבל חנוכה ור"ח אין מבטלין אבילות אלא שאין מספידין בהן וה"ר מאיר כתב שאין מבטלין אבילות מ"מ אין אבילות נוהג בהם לא בי"ד ולא בט"ו אלא דברים שבצנעא ולאחר שיתפללו בבית האבל בליל פורים ילך לבהכ"נ לשמוע מקרא מגילה וחייב לשלוח מנות ואע"פ שאינו מתאבל בהן עולין לו ומשלים אבילות אח"כ ויש אומרים שלא ילך לבהכ"נ אלא יקרא המגילה בביתו וכן חתן לא ילך לבהכ"נ אלא יקרא בביתו והרא"ש כתב כדברי ר' מאיר ז"ל: