שלטי הגיבורים על קידושין ו:

כבר כתבנו ביבמות בפ' רבן גמליאל דאיכא מאן דפסק כנהרדעי ומיהו נרא' דהא דנהרדעי לא קאי אלא אקדושין אבל בנגידי אחריני כגון מוסר מודעא ומצער שלוחא דרבנן וכלהו אחריני גם נהרדעי מודו: לשון ריא"ז המקדש את האשה בביאה או שקדשה בשוק בקדושי כסף או שקדשה בלא שידוכין אף על פי שקדושיו קדושין היו מכין אותו מכת מרדות מד"ס לפי שדברי פריצות הוא כמב"ה:

כתב הרא"ש ועל נהרדעי סמכו האידנא חתנים הדרים בבית חמיהם אע"ג דרב יוסף לית ליה הא דנהרדעי דהא קאמר נגדוהו כרב וכן רב יהודה לקמן בפ' עשרה יוחסין דשמתיה לההוא גברא [דצעריה] לשלוחיה ומייתי ראיה ממילתיה דרב דמנגיד למאן דמצער לשליחא דרבנן:

לשון ריא"ז ונראה בעיני שגם אם פירש ואמר ד' זוזים יש בה אע"פ שלא אמר תתקדש לי בהם הרי זו צריכה גט מספק כמב"ה:

וכתב הרמ"ה דוקא דשקלתינהו ואישתיקה אבל זרק לה קדושיה אפילו לתוך חיקה ולא שקלתינהו אלא אישתקה ואזלה לעלמא שתיקה כה"ג לאו כלום היא דהא דתנן זרק לה קדושיה קרוב לה מקודשת הני מילי היכא דאתרצאי מעיקרא לאקדושי ליה אבל סתמא אפילו ספק קדושין לא הוי: