שלטי הגיבורים על קידושין ב.

ואם נתן הוא ואמרה היא אם היה מדבר עמה על עסקי קדושין הוי ודאי קדושין ואם לאו הוי ספק קדושין וכתב הרמ"ה ז"ל כ"ש שאם ענה הבעל הן בשעת נתינה דהוי ודאי קדושין אפילו אם אין עסוקין באותו ענין:

לשון ריא"ז נתן לה כסף או שוה כסף וא"ל הריני בעליך הריני ארוסיך אינה מקודשת ואינה צריכה ממנו גט שנאמר כי יקח איש אשה ולא שיקח עצמו וכן נראה בעיני שאם נתן הקדושין לאביה ולא אמר הרי בתך מקודשת לי אלא הרי את חמי אין כאן קדושין כלל כי יקח איש אשה אמרה תורה שתהא הקיחה לאשה ולא לאביה ומעשה בא לידינו על דבר זה וכך הורינו אמר לה הרי את חרופתי בארץ יהודה מקודשת שכן בארץ יהודה קורין לארוסה חרופה וכן בשאר לשונות העמים צריך לדקדק בכל לשון שקורין בו אישות ואירוסין:

כתב הסמ"ג משום הכי פירש ר' עזריאל דהא דאמר רבא כל שאינו יודע בטיב גיטין וקדושין לא יהיה לו עסק ר"ל לא יהיה לו עסק לדבר עם הנשים מקדושין או מגרושין פן תהיה מקודשת או מגורשת והוא לא ידע. כתב הטור אמר לה הרי את מקודשת ולא אמר לי אינו כלום ואם היה מדבר עמה על עסקי קדושין הוו ודאי קדושין אבל אם קדש תחלה אשה אחת קדושין גמורים ואמר לאחרת בפניה תהא מקודשת ולא אמר לי ידים מוכיחות נינהו וחוששין לקדושין: לשון ריא"ז היה מדבר עם האשה על עסקי קדושיה ונתן לה קדושין סתם ולא פירש הרי זו מקודשת ואם פסקו מלדבר בענין קדושין אע"פ שעסוקין לדבר קרוב לאותו ענין כגון שמדברים על עסק נדוניא או שאומרים פלוני קדש פלונית וכיוצא בדברים האלו הואיל ולא היה מדבר בשעת קדושין על עסקי קדושיה ממש אינה מקודשת:

הגה"ה הרא"ש פסק דאם אמר הרי את מקודשת ולא אמר לי אף גיטא לא בעיא ואם היה מדבר עמה על עסקי קדושין לקדש לו ונתן לה כסף ואמר הרי את מקודשת ולא אמר לי מסתברא מה שמדבר עמה תחלה שתתקדש לו הוי הוכחה טפי מנזיר עובר לפניו: