שלטי הגיבורים על קידושין א:

לשון ריא"ז כיצד האשה מתקדשת בביאה בא עליה ואמר הריני בועליך לשם קדושין הרי זו מקודשת ואפי' בא עליה שלא כדרכה והוא שנתיחד בפני עדים כדי לקדשה שאין קדושין בלא עדים בא על הפנויה סתם ולא אמר שלשם קדושין בא עליה אינה מקודשת ואינה צריכה ממנו גט שלא אמרו אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות אלא כשהיה לו בה עסק אישות כגון המקדש את אשתו ואח"כ נתיחד עמה. בת ג' שנים ויום אחד מתקדשת בביאה פחות מכאן אין ביאתה ביאה ואינה מתקדשת בביאה. כל המקדש בביאה דעתו על גמר ביאה נתקדשה לאחר מקודשת לשני והוא שקדשה בביאה סתם אבל אם פי' שהוא מקדש בתחלת ביאתו [מקודשת] שהעראה הוא כגמר ביאה ושוב אין קדושין תופסין מאחר כמו שביאר מז"ה בפסקיו:

לשון ריא"ז נתנה לו היא ואמרה לו הריני מקודשת לך הריני מאורסת לך הריני לך לאנתו אינה מקודשת ואינה צריכה ממנו גט וכן אם נתנה היא ואמר הוא כמו שביאר מז"ה בפסקיו:

כתב הטור ואם נתנה היא ואמר הוא הרי את מקודשת לי במה שקבלתי ממך אם הוא אדם חשוב מקודשת שהיא נהנית במה שמקבל ממנה מתנה כאילו נתן לה שוה פרוטה ואם אינו אדם חשוב אינה מקודשת וכתב הרא"ש וצריך חקירת תכם מי נקרא אדם שאינו חשוב להתירה בלא גט ומיי' כתב נתנה היא ואמר הוא אינה מקודשת נתן הוא ואמרה היא מקודשת מספק וסברא ראשונה היא סברת רבינו: שאלה להרשב"א במה ששנו נתן הוא ואמרה היא דספיקא הוי וחיישינן מדרבנן והמפרשים נחלקו בנתנה היא ואמר הוא שהראב"ד כתב דבאדם חשוב מקודשת כדאמרינן הילך מנה ואקדש אני לך והרי"ף ורמב"ם ז"ל כתבו דאינה מקודשת ולא נתברר מדבריהם אם יש חלוק בין חשוב לאינו חשוב ובעל הלכות אמר מקודשת ואינה מקודשת מספק ואמרי' דבאדם חשוב אינה מקודשת דהא כולה בריית' דדייקי מינה בשאין עסוקין באותו הענין הוא דאי בעסוקין ודאי דאפי' נתן הוא ואמרה היא מקודשת דלא גרע מהיו עסוקין באותו ענין ונתן לה ולא פירש דא"ר יוסי מקודשת וקי"ל כותיה וא"כ כיון דאין עסוקין באותו הענין כי הוי אדם חשוב מאי הוי דלמא לא נתכוונה היא בנתינתה לשם קידושין אלא לשם פקדון או מתנה לפי עשרה וטוב לבבה ואע"פ שחזר הוא ואמר התקדשי לי בהנאה זו שקבלתי ממך מתנה לאו כלום הוא אבל בההיא דהילך מנה בפירוש היא מתרצה בענין הקדושין שהרי היא אומרת ואתקדש אני לך וליכא למתלי בפקדון ואמרת להעמידך על דעתי. תשובה מסתברא לי שאין עושין מעשה בזה להקל לגמרי או להחמיר לגמרי אבל כדברי בעל הלכות ז"ל שאמר דספיקא הוי שאין לנו כח להכריע בין אריות ומ"מ כך נראה שהברייתא כולה בסתם בני אדם שאינם חשובין דמדאמר בתר הכי גבי הילך מנה ואקדש אני לך באדם חשוב אלמא עד כאן לא איירי באדם חשוב אבל הדיוק שיצא לנו מן הברייתא בנתן הוא ואמרה היא דאסיקנא דספיקא הוי ע"כ באינן עסוקין והאריך שם עיין בסימן תרי"ג: