שלטי הגיבורים על קידושין טו:

כתב הטור כלאי הכרם בא"י אסור מה"ת לזורען ולקיימן ואסור ליהנות מהפרי היוצא מהם ובחו"ל אסורים מדרבנן הלכך ספקו בא"י אסור ובחו"ל מותר כיצד ירק העומד בין הגפנים ואין ידוע אם נזרע שם באיסור אם לאו אפילו אם רואה שהעובד כוכבים לוקט משם מותר לו לאוכלו ובלבד שלא ילקוט הוא ויאכל: לשון ריא"ז כלאי הכרם אסורין בחו"ל מד"ס הואיל ובארץ איסורן איסור הנאה גזרו בהן חכמים אפילו בחו"ל ואינו אסור אלא עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד ויש מגדולי החכמים שאומרי' שחמשת מיני תבואה אינן אסורין עם החרצן משום כלאי הכרם אלא מד"ס ואפילו בארץ וקנבוס ולוף אסורין עם החרצן מה"ת כמו מחמשת מיני תבואה וכן ביאר מז"ה:

כתב הטור הרכבת האילן כתיב את חקותי תשמורו בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים מה בהמתך אפי' בחו"ל אף שדך אפי' בחו"ל והאי שדך לא תזרע לאו בכלאי זרעים איירי שאותן אינן אסורין בחו"ל אלא בכלאי האילן שאותן נוהגין אפי' בחו"ל ודווקא במרכיב אילן באילן אבל מותר לערב זרעוני אילנות עם זרעוני שדה ולזורען ביחד שלא אסרה תורה בחו"ל אלא הרכבת אילן באילן בין אילן בירק בין ירק באילן בין ירק בירק שאינו מינו בין אילן באילן שאינו מינו ואפילו עץ סרק על עץ מאכל או עץ מאכל על עץ סרק: לשון ריא"ז המרכיב אילן באילן מין בשאינו מינו לוקין עליו מן התורה ואפי' בחו"ל ואפילו בן נח מוזהר על ההרכבה והמרכיב מין בשאינו מינו ע"י עובד כוכבים עובר משום ולפני עור לא תתן מכשול ואם הרכיב שני דשאין זה ע"ג זה מין בשאינו מינו ה"ז ספק בתלמוד ואסור להרכיב אילן בירק כמו שמבואר במסכת סוטה בפרק משוח מלחמה: