שלטי הגיבורים על כתובות ח:

כתב סמ"ג מה שאנו אומרים כי בדאוריית' אין עד נעשה דיין נראה דאין שייך לומר כן אלא דוקא בעד שצריך להעיד בפיו דהא טעמא דאין עד נעשה דיין נראה או משום דבעינן עדות (שאין אתה) [שאתה] יכול להזימה וכיון שהעדים עצמן דיינים לא ירצו לקבל הזמה על עדותן שמזה הטעם אומרי' בירושלמי נמי שקרובי הדיין פסולים להעיד ורבינו הביאו במסכת סנהדרין או כדכתב רשב"ם משום דכתיב ועמדו שני האנשים לפני ה' שני אנשים אלו העדים לפני ה' אלו הדיינים דבעינן שיעידו העדים לפני הדיינים ולא שיהיו הם עצמן דיינים וטעמים אלו אין ענינם אלא בעד המעיד בפיו אבל במי שנתכוין להעיד מה לנו בשביל שנתכוין להעיד:

יש לדקדק מכאן שא"צ להעיד על חתימת העדים בפני כל שלשתן יחד אלא די שיעידו בפני כל א' וא' בפני עצמו דלא פסלינן הכא אלא בשביל שחתמו שקר הרא"ש: לשון ריא"ז ואם היו כל ג' דיינים מכירים חתימת העדים אין צריכין לשום עדות אלא מקיימין אותו על פי הכרתן אע"פ שבעדות שבתורה אין אדם יכול להיות עד ודיין קיום שטרות מד"ס הוא ויכול אדם להיות עד ודיין לפיכך אע"פ שמעידים השנים לפני הג' חותמין עמו במקום דיינים ומז"ה אומר שאחר שכתבו [השנים] הקיום וחתמו בו אינן יכולין להעיד בפני הג' שיחתום עמהם ואני אומר שאף לאחר שכתבו וחתמו מעידים בפני הג' וחותם עמהם כמבואר בקונטרס הראיות וכך היא שיטת ר"ח ז"ל וכן יכולין הדיינים לכתוב הקיום ולחתום בו אפי' עד שלא יעידו בפניהם ובלבד שלא יצא מתחת ידם עד שיעידו בפניהם כמבואר בקונטרס הראיות: