שלטי הגיבורים על כתובות ח.

מתוך הירושלמי מוכיח שאם העדים שכחו לגמרי המלוה דאף מתוך ראיית השטר אין זוכרים אותו מודו רבנן דצריך לצרף עמהן אחר דגרסי' בירושלמי על מתני' דהכא תני כותב אדם עדותו ומעידה אפי' אחר כמה שנים רב הונא. אמר והוא שיהא זוכר עדותו [ר' יוחנן אמר אע"פ שאין זוכר עדותו] ומוקי הא דרב הונא כרבי ור' יוחנן כרבנן והכי פירושא דס"ל דהיכא שהעדים הבאים לקיים חתימתן זוכרין ההלואה בלא ראיית השטר אין צריכין לצרף עמהן אחד מן השוק אפי' לרבי מתוך שהן באין להעיד על המלוה מעידין נמי על השטר ואם אינן זוכרים על ההלואה ע"י ראיית השטר אפי' רבנן מודו דצריך לצרף עמהן אחד מן השוק כי פליגי היכא שזוכרין המלוה ע"י ראיית השטר רבנן סברי זכירתן זכירה ורבי סבר זכירתן לאו זכירה:

כתב הרא"ש ואע"פ שפסקו רב אלפס ורמב"ם ור"י שיכול לומר פרעתי מ"מ איכא למיחש שמא יטעון האמת שלא לוה ממנו [כלום] וכל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי וי"א דלא מצי למימר פרעתי מידי דהוה אשטר שאין בו אחריות דאע"פ שאינו גובה מנכסים משועבדים לא מצי אמר פרעתי דמצי א"ל שטרך בידי מאי בעי ומיהו איכא למימר מתוך שאין עליו עדים לא חשש לתבוע [כתב ידו]: כתב סמ"ג בא' מה' דרכים מתקיים השטר בב"ד. הדרך האחד שיהו. הדיינים מכירים כתב ידי העדים. הב' שיחתמו עדים בפניהם. הג' שיעידו החתומים לפניהם כל אחד על כתב ידו. הד' שאם מתו עדי השטר או אם הם במדינה אחרת יבאו [אחרים] ויעידו על כתב ידם שהוא זה. הה' שיהיה כתב ידם יוצא משטרות אחרות ויהיה דומה זה לזה: לשון ריא"ז באחד מג' דרכים הללו מקיימים את השטר שיעידו עדי השטר עצמו על כתב ידן או שאחרים יעידו על כתב ידן או שכתב ידן יוצא ממקום אחר כיצד היו עדי השטר מצויין יבא כל אחד ויעיד על חתימתו אע"פ שאינו זוכר הענין אלא מכיר כתב ידו בלבד ודיו שני עדים שבאו מעיר שרובה עובדי כוכבים הא' הכל מכירין אותו שהוא ישראל והא' אין אדם מכירו אלא חבירו מכירו ה"ז אינו יכול להעיד עליו שא"כ נמצא כל העדות מתקיימת בעד אחד כמו שמבואר בתלמוד א"י בפ"ב של ר"ה וכבר כתבו זה בפ' דיני ממונות וצריכין שלא יהיו העדים קרובים זה לזה לא עדי השטר ולא עדי הקיום וכן לא יהיו קרובים לא למלוה ולא ללוה ולא לערב שאין הקרוב נאמן לא לזכות ולא לחובה ואם היו עדי הקיום קרובים לעדי השטר אין בכך כלום שאין מגיע בעדותן לעדי השטר לא זכות ולא חובה:

לפיכך אין לחוש אם העדים קרובים לעדי הקיום וכתב הר"ר יונה אם שני דייני הקיום כל אחד מעיד על כתב ידו השטר מקויים ולא אמרי' על כתב ידם הם מעידים אלא כל א' מעיד על קיום השטר שהוא כשר והרי הן כשני עדים שמקיימים השטר וכן מסתבר להרא"ש: