שלטי הגיבורים על כתובות ט.

כתב הרא"ש דרב מודה דחיישינן למחזי כשקרא בקיום שטרות ודלא כרב אלפס שפסק דליתא דלרב פפי כלל וע"ש:

כתב סמ"ג גרסי' בירושלמי דר"ה קרא ערער על חתימת העדים ועל חתימת הדיינים רצם לקיים על חתימת העדים מקיים [על חתימת הדיינין מקיים] ולפיכך כתב רבינו שמשון שצריך להכיר חתימת הדיינין בשטר מקויים וכן משמע עוד בירושלמי דגיטין ומ"מ אע"פ שהוא מקויים אם אין מכירין חתימת העדים ולא חתימת הדיינים יכול הלוה לערער עליו ולפוסלו ומיהו נפקא מינה בקיום כיון שב' עדים חתומים עליו וג' דיינין יותר בקל יוכל המלוה למצוא מי שמכיר החתימות משאילו לא היה חתום אלא בב' עדים: רש"י פי' עד שלא חתמו השנים יכולין הן להעיד על השלישי שהוא כשר ולפירושו שנים מן השוק יכולין להעיד עליו אפי' משחתמו אבל ר"ח ורי"ף פי' משחתמו אפי' שנים מן השוק אין יכולין להעיד עליו דכיון דאחר שחתמו השנים יצא עליו הערעור הרי נתבטל וועד הראשון שנועדו לקיימו והלכך אינו מצטרף עמהם אא"כ ישבו פעם אחרת אבל אם יצא הערעור קודם שחתמו הב' ובאו שנים אחרים ואומרים שהוא כשר לא נתבטל וועד הראשון כיון שהוכשר קודם שחתמו וחותם עמהם ודוקא שבאו לפוסלו בגזלן או בשאר עבירה והב' האחרונים מעידין עליו שעשה תשובה כדפרישית אבל אם באים לפוסלו בפסול משפחה ונתברר השתא שהוא כשר אפי' אם משחתמו באו לפוסלו יכול לחתום עמהם אחר שהוכשר שהוברר הדבר שלא היה פסול מעולם ולא נתבטל וועד מושב הראשון כלל: לשון ריא"ז ג' שיושבים לקיים השטר ובאו ב' והעידו על א' מהם שהוא גזלן ופסול להיות דיין עד שלא חתמו יכולים הב' להעיד עליו שעשה תשובה וכשר וחותם עמהם אבל לאחר שחתמו אין מעידים עליו להכשירו שיחתום עמהם לפי שנראים כנוגעין בעדותן כדי שלא תבטל חתימתן כמבואר בקונט' הראיות: