שלטי הגיבורים על כתובות ז.

והטור כתב אע"פ שלא קרא עליו ערער אין נאמנין ופי' התוס' הא דאין נאמנין דוקא כשאומרים פסולים היו כשחתמו ועכשיו הם כשרים שאין באין לפסול העדים [אבל אם באין לפסול את העדים] שאומרי' עכשיו הם פסולים נאמנים אע"פ שכתב ידם יוצא ממקום אחר דלא עדיפי עדים החתומים ממה שהיו עומדים לפנינו דהוו מצי אמרי פסולים הם והרא"ש כתב דאפי' באין לפוסלן עכשיו אינו מועיל לגרע כח השטר כיון דכתב ידם יוצא ממקום אחר ופירש"י הא דקאמר אין נאמנין לא דליהוי שטרא מעליא למיגבי ביה אלא דלא מקרעינן ליה ואי תפס מדידיה לא מפקינן מיניה ודוקא מקרקעי אבל מטלטלי לא מהני בהו תפיסה ומהר"י כתב דלא מהניא להוו תפיסה אלא לענין זה שאם התפיסוהו ב"ד או שהתפיס הלוה קודם שבאו העדים אינו מחזיר והרמ"ה כתב דאף תפיסת ב"ד לא מהני דאם התפיסוהו ב"ד קודם הספק כשיבאו עדים האחרונים מוציאין מידו והרא"ש הסכים לדעת רש"י:

פסק ראבי"ה דאם קבלו הדיינין עדות שלא בפני בע"ד בדיעבד הוי עדות כדאמרי' הכא דהכחשה מיהא הויא ויש דוחין דכל עניני הזמה חדוש הוא ולא גמרי' מינה וריב"א הוכיח משום דלא הוי עדות וה"פ מכחישין העדות שלא בפניהם דהכחשה לא הויא חוב דעדים אלא חוב דבעל דין אבל אין מזימין העדים שלא בפניהם דהזמה הוא חובתן:

כתב הרא"ש ורב אלפס ז"ל גרס אין מקיימין משטר שקרא עליו ערער אא"כ הוחזק בב"ד ואין גירסא זו נכונה דמלתא דפשיטא הוא דמאחר שמערערים עליו לומר שהוא מזוייף היאך יקיימו ממנו וכו' ע"ש: מיי' כתב דוקא שקרא עליו ערעור והוחזק דאז דקדקו וקיימו ולא קיימוהו אא"כ נתברר להם חתימת עדיו אבל קיימוהו בלא ערעור לא והרא"ש פי' כיון שנתקיים אפי' לא קראו עליו ערעור אפ"ה מקיימין מתוכו שודאי לא קיימוהו אא"כ עמדו על חתימת עדיו והאי דנקט קרא עליו ערעור אורחא דמלתא נקט שלא היו רגילים לקיים שום שטר בלא ערעור: