שלטי הגיבורים על כתובות סב:

ויש מן הגאונים שכתבו שאין פוסקין מזונות עד שתביא כתובתה דשמא מחלה כתובה ואין לה מזונות ומיי' כתב שפוסקין לה אפי' אין כתובתה בידה וכן כתב הרא"ש כתב מיי' שב"ד פוסקין לה מזונות ואין חושבין על מעשה ידיה עד שיבא בעלה ואם מצא שעשתה הרי הוא שלו וכן אם לא עמדה בדין אלא מכרה לעצמה למזונות מכרה קיים ואינה צריכה לא שבועה ולא הכרזה עד שיבא בעלה ויטעון או עד שתבא לגבות כתובתה אחרי מותו ואז מגלגלין שלא מכרה אלא למזונותיה שהיא צריכה לה והרא"ש כתב שאין ב"ד פוסקין לה עד שידקדקו אם לא יספיקו לה מעשה ידיה שהיא רגילה לעשות שכשנפרעים מנכסיו של אדם שלא בפניו ראוי הוא שיהפכו בזכותו: לשון ריא"ז מי שהלך למדינת הים כל ג' חדשים הראשונים אין פוסקין לה מזונות שאין אדם מניח ביתו ריקן מכאן ואילך פוסקים לה מזונות לפי כבודה ומחשבין לה מעשה ידיה כמבואר בקונט' הראיות:

וכתב סמ"ג בשם ר"י דהאי נאמן פירושו נאמן להצריכה שבועה שאם לא תהא נאמנת בשבועה לא תמצא מי שילוה לה מפני שיראים להפסיד וכן אם באת לגבות כתובתה לאחר מותו אז מגלגלין עליה שבועה שלא מכרה אלא למזונות שהוכרחו לה פי' ר"י שנאמן להשביעה אם ב"ד פסקו ומכרו ונתנו לה ואפי' לותה ואכלה צריך לשלם מה שלותה על פי שבועתה ורש"י פי' שנאמן בשבועה אפי' להוציא מידה מה שפסקו ונתנו לה כ"ש שלא יפרע מה שלותה ומיי' חולק בדבר וכתב אם פסקו לה ב"ד ומכרו ונתנו לה או שמכרה היא בעצמה נאמן להשביעה ונשבעת בנקיטת חפץ שלא הניח ואם לותה נאמן הוא בשבועת היסת ונפטר ונשאר החוב עליה לא לותה ולא מכרה אלא דחקה עצמה ביום ובלילה ועשתה ואכלה אין לה כלום והרא"ש הסכים לדעת רש"י דכיון שהוא מוחזק וטוען ברי אין מוציאין מידו וכן יראה מדעת רבינו שכתב בתשובה ששאלוהו באשה שהלך בעלה למדינת הים ובעלה שגר לה מזונות ובחזרתו מצא עליה חשבון מהוצאה שהוציאו עליה אביה ואחיה והשיב שבעלה יחשוב מה ששיגר לה ומה שהניח לה ואם ישבו כדי ספוקו כשיעור שפסקו לה חכמים על הדרך שאמרו עולה עמו ואינה יורדת עמו עם מה שמתחייב במעשה ידיה פטור במה שלותה ואם יפחות יפרע מה שנפחת ואם האשה אינה מודה בחשבון ששיגר לה בעלה ישבע שבועת היסת ונפטר ע"כ: לשון ריא"ז ואם בא בעלה ואמר הנחתי לה מזונות נאמן ע"י שבועה ומחזרת לו מה שנתנו לה ב"ד כמו שביאר מז"ה:

כתב הרא"ש ובפ"ק דב"מ על מציאת האשה שגרשה כתבתי דלא קשה מהכא מידי לגמ' דבני מערבא: