שלטי הגיבורים על כתובות נה.

ולענין אם יכולה לגבות מן הראשון איכא פלוגתא לרש"י אינה גובה ממנו וכ"כ מיי' ובעל העיטור ולר"י ולר"ת גובה ממנו ולזה הסכים הרא"ש:

כתב סמ"ג בשם מיי' אלמנה שבאה לב"ד לתבוע מזונותיה שוין מיי' והגאונים שאין לה מזונות מב"ד עד שתשבע כדין הבאה ליפרע ולאלמנה שפסקו לה ב"ד מזונות אין מחשבין עמה על מעשה ידיה עד שיבואו היורשין ויתבעוה אם מצאו לה מעשה ידיה נוטלין אותו ואם לאו הולכין לדרכם ונראה לומר שאם היו היורשים קטנים ב"ד מחשבין עמה ופוסקין לה מזונות על מעשה ידיה:

כתב הרמב"ם אלמנה שניזונית מן היתומים והניח בעלה קרקע והשביחתו כיון שמעשה ידיה שלהן כל השבח שלהן אפי' שכר טרחה אינה נוטלת והראב"ד פי' אע"פ שהיא ניזונית אין השבח שהשביחה הקרקע שלהן שלא אמרו מעשה ידיה שלהן אלא במעשה ידיה הקבועין כגון טווה או אורגת אבל במלאכה אחרת שאין דרכה בכך לא כיון שאינם יכולין לשנותה לאותה מלאכה אם עשתה הרי הוא לעצמה ולענין לשלם ליתומים שכר בטלה של מעשה ידיה יש מחייבין ויש פוטרים וכתב עוד הרמב"ם ואם אינה ניזונית כגון שתבעה כתובתה בב"ד דשוב אינה ניזונית והניח בעלה נכסים מועטים שאין בהם כדי כתובתה אם אמרה ראו מה שהניח בעלי ואשביח לעצמי ונתעצלו היורשים או ב"ד להשביעה ולהגבות כתובתה אפי' השביחו הנכסים ועמדו על אלף זוז השבח לעצמה אבל השביחו הנכסים סתם נוטלת כתובתה והמותר ליורשים וכתב הרא"ש משמע מתוך לשונו שאינה נוטלת בשבח כלום ולא נהירא לטור דדוקא אשה יורשת ואחים הוא דמחלי אהדדי אבל אשה שאינה יורשת היא אצל הבנים כיורד בנכסי אחר ונוטלת שכר טרחה אלא שידה על התחתונה ליקח בשדה שאינה עשויה ליטע את ההוצאה אם השבח מרובה ואם הם מעות אינה נוטלת אלא שכר טרחה דבר מועט כיון שלא קבלה עליה אחריות וגם מה שכתב אם לא היה בנכסים כדי כתובתה והיא השביחתן שנוטלת כתובתה מאותו השבח לא נהירא דכיון שהשבח ליתומים משום שלא אמרה ראו והשביחה סתם אינה נוטלת כתובתה מאותו שבח וגם מה שכתב אם אמרה ראו שנוטלת כל השבח לעצמה לא נהירא אלא בין אמרה ראו בין לא אמרה ראו כל השבח ליורשים ולא תטול ממנו כלום ואפי' כתובתה לא תגבה ממנו אלא שנוטלת שכר טרחר וידה על התחתונה ליקח בשדה שאינה עשויה ליטע ההוצאה אם השבח מרובה ואם הן מועטים אינה נוטלת אלא שכר טרחה עוד כתב סמ"ג רבותינו הצרפתים פוסקין דאלמנה יש לה מזונות וכל תנאי כתובה אפי' אין שנוטלת שכר יוצא מתחת ידה דהטוען אחר מעשה ב"ד לאו כלום ומיי' כתב אלמנה שאין שטר כתובתה בידה אין פוסקין לה מזונות דשמא מחלה כתובתה או מכרה או משכנה ואפי' לא טען היורש אנו טוענין לו שתביא כתובתה או שתשבע שלא מכרה או משכנה ואף שיש בידה כתובה כתב שצריכה שבועה שלא תפסה משל בעלה כלום ול"נ להרא"ש אלא ניזונית מתנאי ב"ד אפי' בלא כתובה ואפי' בלא שבועה: