שלטי הגיבורים על כתובות נד:

לשון ריא"ז ונראה בעיני שאין זה יכול לכוף את חבירו שיכתוב לו הרשאה אם לא ירצה אלא אם קנה חבירו עוד שדה א' מן המוכר מניסן ואילך שהוא בא עליו עכ"פ ואומר לו אם שטרי שכתוב בניסן סתם הוא אחר שטרך שכתוב בה' בניסן הרי דיני עליך על השדה שקנית מניסן ואילך ואם שטרי קודם שטרך אין לך להוציא זה השדה שקניתי מידו:

יש מדקדקין מדלא קאמר דלמא בשלשים בניסן את שמע מינה דיום ל' נמנה לחודש אייר דבשטרות אזלינן בתר לשון בני אדם ויש למנות לשטרות מיום ראשון וכן דקדק הר"ם מדקאמר הכא ולכתוב טרפא מאייר ואילך אלמא דכי שלים כ"ט בניסן לאלתר נמנה לאייר ולמועדים דוקא מנינן מיום ב' אבל ראבי"ה כתב אם ב' ימים ר"ח יום ו' ויום ז' וכנסה ביום הששי י"א לכתוב ביום הששי יום ל' לחדש פלוני שעבר וי"א ביום עבור לחדש פלוני שעבר ואית דכתבי ר"ח סתם והורגלו למנות לשטרות מיום ב' וכן מוכח בפ' היו בודקין דתנן זה אומר בשני לחדש וזה אומר בג' לחדש עדותן קיימת שזה יודע בעבורו של חדש וזה אינו יודע:

וששאלת איש ואשה שמכרו בית לאחד וכתבו לו בשטר שהודו המוכרים שלא שיירו לעצמן במכירה זה שום זכות בעולם ואח"כ יצא על המכר שט"ח מוקדם למכר והב"ח הוציא הקרקע מיד הלוקח בכח שטרו והאשה מוציאה נדוניא שהיא מוקדמת לזה החוב כדי לקיים המקח ללוקח והבע"ח טוען שכבר סלקה זכות נדוניא מעל זה הקרקע והיא טוענת אע"פ שסלקתי זכותי לענין שלא אתבענו אבל כל זכות שהיה לי בקרקע לא מכרתי לו וזה זכותי שהיה חובי מוקדם לשלך. תשובה הדין עמה שלא סלקה מעל הקרקע אלא לגבי הקונה שלא תוכל להוציא בשטר נדוניא אבל גבי אחר לא סלקה זכותה והוי דינא הכי בע"ח המוקדם מוציא מיד הלוקח והאשה מיד בע"ח בנדוניתה והלוקח מן האשה ובע"ח מיד הלוקח וחוזרין חלילה עד שיעשו פשרה ביניהם והלוקח עומד במקום האשה ובמקומו נמצא הפשרה עשויה בנדון זה כי הבע"ח יוציאנה מיד הלוקח והלוקח יוציאנה מיד בע"ח בשטר נדוניא שמסרה לו האשה וישאר כך הענין כי לא יוסיף אח"כ לזכות בבית מכח הקנייה:

רחל אשת יעקב נסתלקה ליעקב בעלה מקרקע ידוע שהיה לו בענין שלא יהיה לה שעבוד כתובתה ולא שעבוד שאר שטרות שהיה לה עליו על אותו קרקע הידוע ונסתלקה ממנו סילוק גמור ונתנה לו הקרקע הידוע שנסתלקה ממנו במתנה גמורה שלמה וקיימת מעכשיו ולעולם ובטלה מאותה הקרקע שנסתלקה ממנו טענת נחת רוח עשיתי לבעלי ושאר כל הטענות המפסידות זה הסילוק וקבלה בעדה ובעד כל הבאים מחמתה לבד יעקב בעלה אחריות הקרקע שנסתלקה לו והתנית רחל בעיקר זה הסלוק שלא יתקלקל לה שום דבר מכל מה שחל שעבוד שטר כתובתה שנתחזק לה על יעקב בעלה ולא שום דבר מכל מה שנתחזק עוד שעבוד שום שטר שנתחזק לה עליו על שאר נכסיו חוץ מהקרקע הידוע שנסתלקה לו ממנו אי הוי סלוק או לא. תשובה אין סלוק זה מועיל דקי"ל כשמואל דיכולה לומר נחת רוח עשיתי לבעלי כל זמן שלא קבלה עליה אחריות ואפי' אמרה בשעת הסלוק ע"מ שלא אוכל לומר נחת רוח עשיתי לבעלי אינו מועיל כלום דכל זה אומרת כדי לעשות נחת רוח לבעלה ואין לך דבר שמבטל טענת נחת רוח אא"כ כתבה ללוקח אחריות שאם יטרוף בע"ח של בעלה ממנו שהיא תשלם לו דכולי האי לא עשתה לנחת רוח לבעלה אם לא שגמרה להקנות ובסלוק זה שקבלה עליה אחריות אין בקבלת אחריות זה כח וטעם לומר שיבטל טענת נחת רוח דמה היא מפסדת בקבלת אחריות זה דנימא כולי האי לא עבדא בשביל נחת רוח דבשלמא בשקבלה עליה אחריות כשיטרפנה בע"ח של בעלה מהלוקח שהיא תשלם לו דבר גדול הוא שהכניסה עצמה לדבר זה ובשביל נחת רוח לא היתה עושה דבר זה אם לא שגמרה בדעתה להקנות אבל באחריות זה מה היא מפסדת ואת האחריות שקבלה עליה היינו שאם מכרה כתובתה לאחר ואם תתאלמן או תתגרש ויבא הלוקח שלקח כתובתה לגבות מקרקע זה שנסתלקה ממנו שהיא חייבת לסלקו ותפרע לבעלה או ליורשיה מה שיגבה הלוקח מאותו קרקע באותו אחריות לא היתה מפסדת כלום דכיון שמחלה שעבוד אותו קרקע לבעלה לא יוכל הלוקח שקנה כתובתה לגבות מאותו הקרקע דהוי כמוכר שט"ח לחבירו וחזר ומחלו שהוא מחול שהרי היא מכרה כתובתה ללוקח וכתבה ליה תני לך איהי וכל שעבודה ומחלה שעבודה שוב לא יוכל הלוקח לגבות מאותו קרקע הלכך יכולה לומר נחת רוח עשיתי לבעלי: