שלטי הגיבורים על כתובות לה:

כתב מיי' שאם היה עומד בבית בעל החמור עליו להביא ראיה אבל אם היה עומד בסמטא אז צריך בעל הפרה להביא ראיה אבל הרא"ש כתב שאפי' אם עומד בבית בעל החמור על בעל הפרה להביא ראיה דכיון שמשך בעל החמור את הפרה נקנה החמור לבעל הפרה בכל מקום שהוא וכיון שנולד הספק ברשותו עליו להביא ראיה: לשון ריא"ז מכר זה חמורו במעות והקנהו ללוקח ע"י קנין ולא הספיק הלוקח ליתן המעות למוכר עד שמצא החמור מת בבית המוכר ואינו יודע אם קודם הקנין מת וברשות המוכר מת או אחר הקנין מת וברשות הלוקח מת על בעל החמור להביא ראיה שהיה חמורו קיים בשעת הקנין שהרי הלוקח מוחזק במעות והמע"ה כב"ה וכך שטת מז"ה: וכתב הרא"ש ז"ל כך פירשו רבני אשכנז וצרפת דכל מי שנולד ספק ברשותו עליו להביא ראיה בין להוציא בין להחזיק ממון שבידו מדפריך לקמן והא ספיקא ברשות טבח איתיליד והיינו להחזיק ורב אלפס כתב שאף לדברי רמי בר יחזקאל על בעל החמור להביא ראיה וקרי נולד ספק ברשותו לפי שהחמור היה עומד ברשותו וכאן נמצאו וכאן היו ואית לן למימר שמא מת החמור קודם משיכת הפרה. אבל אם היה החמור עומד בסמטא על בעל הפרה להביא ראיה ולא נהירא האי פירושא והאריך הרא"ש בראיותו סוף דבריו כתב ואני אומר דטעות סופר הוא מה שכתב בהלכות רב אלפס על בעל החמור להביא ראיה וטעה בין פרה לחמור:

כתב מיי' בא עליה כמה ימים וטען שמום זה לא נראה לו עד עתה אפי' הוא בתוך הקמטים או בכף הרגל אין שומעין לו חזקה אין אדם שותה בכוס (פגום) אלא אם כן בודקו יפה בחזקתו שידע ונתרצה: