שלטי הגיבורים על כתובות כד:

ולאחר שיגמל הנער י"א שברשות האב אם ירצה יקחנו אצלו ואם ירצה יניחנו עם אמו דהא דאמרי' בת אצל האם היינו דוקא באלמנה לא שבקי' לה בהדי קרובי אביה שראויים ליורשה אבל בגרושה שבקי' לה אצל אביה והרמ"ה כתב בשם הגאונים דה"ה נמי בגרושה וכ"כ מיי' שלמו כ"ד חדשים וגמלתו אם רצתה המגורשת שיהיה בנה אצלה אין מפרישין אותו ממנה עד שיהיה בן ו' שנים גמורים אלא כופין האב ונותן לו מזונות אצל האם ולאחר ו' שנים יכול לומר האב אם הוא אצלי אני נותן לו מזונותו אם הוא אצל אמו איני נותן לו והבת אצל האם לעולם אפי' אחר ו' שנים כיצד היה האב ראוי לצדקה מוציאין ממנו בעל כרחו וזנים אותה אצל אמה ואפי' ניסת האם לאחר ובתה אצלה ואביה זן אותה משום צדקה עד שימות האב ותזון מנכסים בתנאי כתובה והיא אצל אמה ואם לא רצתה האם שיהיו בניה אצלה אחר שגמלתן אחד זכרים ואחד נקבות הרשות בידה ונותנין אותה לאב או משלכת אותן לקהל אם אין להם אב והן מטפלין בהם:

כתב הטור ובתוך נ' יום ללידתו ודאי היא בחזקה שאינו מכירה וא"צ לבדוק ואפי' אם נראה כאילו אינו רוצה לינק מאחרת אקראי בעלמא הוא ולא בעי בדיקה ומבן נ' ואילך אם אינו רוצה לינק מאחרת צריך לבדוק אחריו אם הוא מכירה כופין אותה אבל אם רוצה לינק מאחרת אפי' בן שנה אין כופין אותה ואם אינו רוצה לינק מאחרת כלל אפי' קטן הרבה כופה ומניקתו מפני הסכנה: לשון ריא"ז וכן נראה בעיני שאפי' אשה נכרית שקבלה בן להניק והניקתו עד שהוא מכירה כופין אותה להניק אותו בשכר מפני סכנת הולד:

כתב הרא"ש וכן נראה בבשר מהלכי שתים לחתוך ממנו ולאכלו אסור דאתי לאחלופי בבשר בהמה טמאה דמשום דאין דרך לאכלו אתי לאחלופי אבל פירש מותר: