שלטי הגיבורים על עירובין ד.

כתב רבינו מאיר ז"ל אע"ג דרבנן פליגי עליה דר' יהודה בהיתה של קש ושל קנים בהא דעגולה ועקומה מודו רבנן דאמרי רואין מדפריך אעקומה פשיטא ומשני קמ"ל כדרבי זירא אלמא דהכי הלכתא כיון דאתיא לאשמועינן הך דרבי זירא: וכתב הרא"ש ועוד נראה לי להביא ראיה לדבריו מדפריך אהיתה של קש מאי קמ"ל היינו הך ואעקומה פריך פשיטא אלמא אפילו רבנן מודו בה ומילתא דפשיטא היא לכו"ע ואעגולה פריך הא תו למה לי דפשוטה ההיא כמו עקומה: לשון ריא"ז שאם הגביהו מן הקרקע ג' טפחים או שהפליגו מן הכותל ג' טפחים לא עשה כלום ונראה בעיני שאם היה הלחי רחב יותר מג' אע"פ שהפליגו מן הכותל ג' טפחים הואיל והיה עומד מרובה על הפרוץ מותר כמבואר בקונטרס הראיות:

כ' הרשב"א דקורה שהיא (משופע) [משוכה] למטה מי"ט פסולה דכיון שיש שיעור מחיצה נפקא מתורת קורה ומחיצה אין כאן דהוי' מחיצה שהגדיי' בוקעין בה וליתא דכתב הרא"ש דהכא דוקא אומר קורה אין כאן משום דמכסיא ואינה נראית וסוברים דמחצלת המבוי ניתר אבל כשהקורה נראית בשביל גודלה לא נפקא מתורת קורה:

ואם עשה צורת פתח אפילו לפרצה יתירה מעשר מותר וכתב מיי' ובלבד שיהיה עומד מרובה על הפרוץ והר"י פי' אפי' לא נעיץ אלא ד' קונדיסין בד' רוחות ועשה צורת פתח על גביהן שרי והני מילי בחצר ובמבוי שיש בהן דיורין אבל בבקעה שבא לעשות היקף לטלטל בתוכו לא מהני: לשון ריא"ז היה עומד מרובה על הפרוץ משתי רוחות כגון שהיו ב' אמות מכאן וב' אמות מכאן ושלש אמות פרוץ ביניהם אין מצרפין העומד שהוא מכאן ומכאן לבטל הפרוץ שביניהם אלא הואיל והפרוץ רבה על העומד שבצדו הרי הוא מבטלו וכן אם היתה פרצה יותר מי' אמות אוסרת כל ההיקף אע"פ שהיה עומד מרובה על הפרוץ ואין שם פרצה אתרת ואם עשה לה צורת פתח הרי זו מותרת: