שלטי הגיבורים על עירובין ג:

לשון ריא"ז ואע"פ שהיה ארכו יותר על רחבו צריך שיהו שתי חצירות פתוחות לתוכו או יותר וכל חצר פתוחין לו שני בתים או יותר ואם אין בתי' פתוחו' לחצירות וחצירות פתוחות למבוי בענין זה אינו נדון כמבוי והרי הוא כחצר שצריך פס ארבעה מרוח אחת פס כל שהוא משתי רוחות אף על פי שהיה המבוי קצר ואין פתחו רחב ד' טפחים אין צריך תיקון לחי או קורה כמבואר בקונטרס הראיו':

והטור כתב דמעמידי קורה א"צ שיהיו חזקי' רק כדי לקבלה ולא כדי לקבל אותה וחצי לבינה ומיי' וסמ"ג כרבינו : לשון ריא"ז קורה זו צריכה שתהיה רחבה טפח וי"א שצריכה שתהיה בריאה כדי לקבל אריח שהיא חצי לבנה והלבנה היא ג' טפחים על ג' טפחים ואם היתה רחבה ד' אע"פ שאינה בריאה כדי לקבל אריח הרי זו כשרה היתה הקורה מונחת ע"ג יתדות אע"פ שאין היתדות בריאים כדי לקבל קורה ואריח הרי זו כשרה:

ור"ת כ' דלית הלכתא כרבי יוסי דסבר כאבוה דאית ליה רואין ולית הלכתא כאבוה ומה שהביאה רבינו לסיום הברייתא הביאה ולא להלכתא: מיי' פליג על זה וכתב אחת למעלה ואחת למטה רואין את העליונה כאילו היא למטה ואת התחתונה כאילו היא למעלה עד שיהו זו אצל זו ובלבד שלא תהא העליונה למעלה מעשרים והתחתונה למטה מעשרה ולא יהו ביניהן ג' טפחי' כשרואין אותה כאילו הוא בשוה שיהו זו בצד זו והרא"ש וטור ומהר"ם כרבינו: לשון ריא"ז וכן אם היו שתי קורות אחת למעלה ואחת למטה רואין את העליונה כאילו היא למטה והתחתונה כאילו היא למעלה והרי יש בשתיהן רחב טפח ושתיהן ראויות לקבל אריח והוא שאין בין זו לזו ג' טפחים כמבואר בקונטרס הראיות ובלבד שלא יהא אחת מהן למעלה מעשרים או למטה מי' טפחים: